חסר רכיב

קריצמן שרה

קריצמן שרה
-
05/08/1908 - 05/11/1992

קורות חיים:  


שש-עשרה שנים הייתה איתנו סבתא שרה בבארי, סבתא כמעט וותיקה.
נולדה כשרה רוטמן ב-5.8.1908 בעיירה בנדרה שברוסיה. בת ראשונה לאחר 3 בנים והייתה המפונקת של המשפחה. בית ההורים היה בית דתי והמשפחה התפרנסה מסחר בסידקית. שרה למדה תפירה כמו הרבה בנות בזמנו ועזרה מעט בפרנסה.
בגיל 17 עלתה לארץ-ישראל בעקבות שני אחיה הבוגרים שעלו קודם לכן. כאן הכירה את ברוך קריצמן שעבד בדפוס "דבר" ונישאה לו. נולד בן יחיד, צבי, שאותו גידלה וטיפחה והיה אהבת חייה עד יומה האחרון.
ביתם הקטן בחולון, לשם עברה המשפחה מתל-אביב, היה בית חם ופתוח לכל באיו. למרות הצפיפות והתנאים הקשים אימצה שרה מדי פעם נער מילדי טהרן, משפחה מעולי מאוריציוס, או תינוקת שאמה נהרגה בהפצה במלחמת השחרור. היא טיפלה בהם בהתנדבות, בחום ובמסירות במשך חודשים עד שנמצא להם סידור קבוע.
שרה הייתה פעילה בארגוני נשים. בין לבין עבדה בעבודות מזדמנות כדי לעזור בפרנסה שהייתה בצמצום.
מעברו של ציקי לבארי היה קשה מאד להורים, הם הרגישו שביתם התרוקן. בארי הייתה אז כ"כ רחוקה, כמעט במדבר, קשה להיפגש.... רק במשך השנים עם נישואיו של ציקי והולדת הנכדים, השלימו וביקרו לעתים קרובות. שרה אהבה מאד לארח את הנכדים בביתה ותמיד דאגה להכין מאכלים שאהבו, עוגיות מיוחדות, פינקה אותם באמבטיות חמות ובכל מה שרק אפשר. הם היוו עבורה פיצוי על הריקנות שנוצרה.
לאחר פטירתו של ברוך בעלה, התקשתה מאד להתמודד עם הבדידות שנכפתה עליה והצטרפה לציקי ומשפחתו בבארי. שרה עבדה בגיהוץ כמעט עד ימיה האחרונים, פרט לימי מחלה בודדים, לא נטלה אף יום חופשה אחד במשך השנים. עם הקמת מועדון הקשישים עברה לגהץ במועדון והוא הפך להיות מרכז חייה.
שנותיה האחרונות הייתה מרותקת לכסא גלגלים והייתה מוגבלת בתפקודה העצמאי, אך על העבודה לא ויתרה.
אהבה ירק ופרחים ותמיד היה אפשר לשמח אותה בזר פרחים. אהבה לבלות ולטייל וקשה היה לה להשלים עם המגבלות.
זכתה לראות בחייה נכדים ונינים שהעניקו לה הרבה אהבה וחום בביקוריהם התכופים.
נפטרה ביום ה' ט' חשוון תשנ"ג 5.11.1992 והיא בת 84 שנים.

יהי זכרה ברוך.


חסר רכיב