ליפשיץ פנינה

נולדה בבסרביה על גבול רומניה-רוסיה, בשלהי המאה הקודמת, למשפחה ברוכת ילדים.
בגיל 16 עלתה ארצה בתום מלחמת העולם הראשונה.
מאחר ולא ניתן היה להשיג אשרות כניסה לארץ-ישראל-פלסטינה, עשתה דרכה עם עוד צעירים רבים דרך חצי האי קרים ומשם לתורכיה. שם שהתה שנתיים ושמונה חודשים, בחוות "החלוץ" – מסילה חדשה של יק"א, שטרומפלדור היה מבין מארגניה. לבסוף עלו ארצה בדרך לא לגלית.
גם משפחתה עלתה ארצה והתמקמה בשכונה ערבית, ביפו ליד הים. בארץ שלטה אז עבודה ערבית בכל מקומות העבודה והיא נאלצה להלחם למען העבודה העברית, אגב כך ניסתה כוחה במלאכות שונות והשתתפה בסלילת מסילת הברזל ליד ראש העין.
תוך כדי עבודתה אצל משפחת בעלה לעתיד הכירה את חיים ליפשיץ שלימים נישאו והקימו משפחה. חיים שהיה מהלך בין הערבים, בתקופת המאורעות הצליח לחלץ את משפחתה מיפו ללא פגע.
בשנת 1923 נטשו ההורים עם בני משפחתם את הארץ וחזרו לארגנטינה. רק פנינה נשארה בארץ עם בעלה שנמנה על ותיקי תל-אביב. הם צמחו עם תל-אביב הקטנה וידעו לספר על נדידה מרחוב אחד לחדש יותר בהתאם לת"א המתפתחת.
לימים נולדו להם: הבן הבכור רפאל אבישר – המתגורר בעלי זהב. ירדנה אבני – הנמנית על ותיקי בארי. שושנה נבון – המתגוררת בראש העין. לפנינה 9 נכדים ו-14 נינים.
לפני 18 שנה לעת זקנה עברו ההורים לגור עם בתם ירדנה ומשפחתה כאן בבארי, הסבא חיים נפטר לאחר שנה, וסבתא פנינה האריכה חיים ונפטרה בשיבה טובה.

יהי זכרה ברוך