קלפר פנינה

לעת זקנה אהיה באפורים,
ופני חברי אינם,
ומכירי שמות באבן.
כשירבו בלי-שאת האבנים האלה,
אז אבוא בקהלם, אסגור חומותי דממה.
                                                     יוסף שריג

פנינה נולדה בלבוב (אז בתחומה של אוסטריה). משפחתה שמנתה 11 נפשות עברה ב-1914 לוינה. בוינה למדה פנינה להיות גננת ברוח התנועה הציונית: בשפה העברית ולפי הלוח העברי וגיננה קבוצות ילדים יהודיים מהונגריה. פנינה הייתה ציונית נלהבת. היא נהגה להיפגש עם סופרים ציונים ואינטלקטואלים ואף השתתפה באחד מהקונגרסים הציוניים. בחוגים אלה הקפידה לדבר אך ורק עברית, בעוד שבביתה דיברה גרמנית.
בשנת 1931, בהיותה בת 30 נישאה למרדכי. בוינה נולדה בתם הבכורה. ב-1936 עלתה המשפחה לארץ ישראל וחיה בנהלל. כאן נולדה לאהל'ה. פנינה פתחה מטבח לחלוצים מגרמניה שהיו בהכשרה בנהלל ופניהם להקמת המושב מולדת. המשפחה רצתה להצטרף להכשרה זו, אך עובדת היותם הורים לשתי בנות מנעה מהם התקבלות לקבוצה. בשנת 1937 עברה המשפחה לנס-ציונה והשתכנה בצריף עד שקיבלה שיכון פועלים ב-1939 . פנינה עבדה בשנים אלה בעבודות מזדמנות כמו: מטבח, מכירת חלב ובציר ענבים, עד שהקימה משק עזר גדול וטוב. היה זה לול לתפארת אותו החזיקה פנינה לבדה בעוד מרדכי משרת בצבא הבריטי.
בשנת 1944 נולד מאירק'ה בעוד מרדכי שוהה באיטליה במסגרת שרותו הצבאי. רוב השנים טיפלה פנינה לבדה בילדים והחזיקה את הלול. מרדכי עבד בבניין והגיע הביתה רק לסופי שבוע. בשנת 1965 באה המשפחה לבארי. פנינה השתלבה בעבודה במזכירות ובהנהלת חשבונות והתבלטה בחריצותה כל השנים.
פנינה נראתה תמיד במדרכות בארי כשמרדכי לצידה ושניהם מאירים פנים לכל עובר ושב. כך נזכור אותה.

יהי זכרה ברוך