בכר נעמי

קורות חיים:   

נעמי נולדה בבארי ב-8.7.1970

עוד בילדותה בגן "כלנית" גילתה חיבה וקשר לבעלי-חיים. הייתה ילדה שקטה עם רצון תמידי לעזור לזולת וגילתה אחריות בכל מעשיה.
את שנות לימודיה עברה עם קבוצת "אגוז" שבה הייתה מקובלת ואהובה עד מאד. יחד עם בני כיתתה חוותה נעמי את שנת בר-המצווה, חשוב במיוחד היה לה להשתתף בכל המשימות של שנה זו, שכללו בין השאר את עבודת השורשים, העבודה האישית על מצדה ומפקד האש.
מקום עבודתה בנעוריה היה בטיפול כלבי הגדר. דבר זה חייב אותה לעבוד יום-יום תוך אחריות ואהבה לבעלי החיים. כלבתה בושם ליוותה אותה לכל מקום, כולל חדרי הכיתות בשעות הלימודים.
את עבודת הגמר עשתה בנושא קוף ה"לאמור" בהדרכת מומחים מארק הספארי ברמת-גן. בעודה זו הקדישה נעמי זמן רב לביקורים, ללימוד ולתצפיות של ימים ולילות בספארי, מתוך אהבה וסקרנות.
נעמי הייתה תלמידה שקדנית והגיעה להישגים בלימודים. כשצ'יקו יצא למילואים בתקופת ההכנה לבחינות הבגרות, לא הפסיקה לעבוד בכלביה. רק בהתערבות המשפחה סידרו לה מחליף כדי שתוכל להתמקד בהכנה לבחינות, אותן עברה בהצלחה. כבר אז רצתה ללמוד וטרינריה.
בצבא סיימה קורס חובשות בהצטיינות וזה התאים לאופייה ונכונותה להגיש עזרה למי שנזקק.
בהמשך השירות צורפה ליחידה קרבית כחובשת פלוגתית ולמרות הקשיים בתנאי השירות בשדה, אהבה מאד את השירות ביחידה זו. בשבתות שמחה תמיד לבוא הביתה ולהיפגש עם בני כיתתה ועם המשפחה
עם חזרתה הביתה עבדה בפינת-החי במשק הילדים בהתאם לכישוריה ונטייתה, היא השקיעה הרבה מרץ ומסירות בעבודה עם הילדים ובטיפול בבעלי החיים. במהלך עבודתה בפינת- החי עזרה לארז גיסה בכל עבודות הפיתוח כולל בניית כלובים וארגנה חוג רכיבה לילדי בית-הספר.
לקראת יציאתה לשנת חופש התלבטה נעמי בין רצונה לעבוד עם בעלי-חיים לבין רצונה לחסוך כסף כדי לממן טיול לחו"ל, לבסוף בחרה לעבוד בחוות סוסים –תחום שאהבה. כעבור תקופה חזרה לבארי ועבדה בפינת-החי, כי היו זקוקים לה. לאחר זמן-מה המשיכה את שנת החופש ויצאה לעבוד בלול של קיבוץ שובל. תוך כדי עבודתה בפרגיות, מצא אותה המוות. כמה אופייני לה לטפל בעלי-החיים עד הרגע האחרון של חייה הקצרים והיא בת 22 בלבד.

יהי זכרה ברוך