בוכוולד חנה

חנה בוכוולד לבית אלטשולר נולדה ב-1912 בחיפה.
היא היתה בת זקונים למשפחה בת 4 ילדים, שעלתה מרוסיה בראשית העליה השניה. היה זה בית שומר מצוות. אביה היה המתיישב היהודי הראשון בקריית-אליהו, היא קריית-אליעזר. הוא בנה בלב ישוב ערבי את ביתו וכן בית כנסת וסביבו התקבצו עוד כמה משפחות יהודיות.
חנה חוותה כילדה את המעבר מהשלטון התורכי לשלטון הבריטי בארץ.
ב-1931, כשהיתה בת 18.5, נישאה לאליהו, חלוץ שעלה מפולין. הזוג החל את חייו המשותפים, בדירה משותפת, עם משפחה נוספת, שם נולדה ב-1933 בִּתם הבכורה, חסידה. לאחר מכן עברו לגור בדירה קטנה, בביתו של סבא. ב-1938 נולד בנם השני, יוסי.
"המאורעות" היו בעיצומם. המשפחה חיה בחרדה מתמדת. אליהו עבד בנגריה במפרץ חיפה והיה חשוף לסכנה יומיומית בדרכו לעבודה.
המשפחה עברה להתגורר בהדר-הכרמל. חנה השקיעה את כל מאודה במשפחתה הקטנה. היתה אמא דאגנית ועקרת בית למופת. במיוחד אהבה לבשל ולאפות. תבשיליה ועוגותיה הפכו לשם דבר. חנה היתה אישה נבונה, בעלת חוש הומור, נעימת הליכות וחביבה.
אביה היה שחקן בתאטרון אידיש ברוסיה, וממנו למדה המון שירים יפהפיים באידיש והִרבּתה לשיר אותם בקולה הערב. הילדים ירשו ממנה את האהבה לשירה.
ב-1951 חסידה התחתנה וחיה בבארי. כשנולד אלון, בכור הנכדים, היתה חנה, סבתא צעירה, גאה ומאושרת ובמשך השנים הצטרפו הנכדים הנוספים וחנה היתה קשורה מאוד אליהם ואח"כ גם לניניה.
לפני כ-40 שנה יצא הבן יוסי, ללמוד בארה"ב, מטלורגיה. 8 שנים שהה שם, ולהורים היה קשה מאוד. חנה נסעה לבקרו ונשארה עִמו כחצי שנה.
כשנה לפני מלחמת ששת הימים, באו חנה ואליהו
לבארי, כדי לנסות לחיות בה. אך לאחר שנתיים, עזבו ועברו לנתניה, בה התגוררו ידידים קרובים שלהם. בינתיים חזר יוסי מארה"ב, נשוי ועם ילד, וההורים שמחו להיות קרובים אליהם.
אך ימי האושר לא ארכו. לפני כ-26 שנה, חלה יוסי במחלה ממארת ונפטר ממחלתו לפני כ-25 שנה. חנה ואליהו עברו תקופה לא קלה. השכול והכאב ליווּ אותם מאז כל ימי חייהם. הם שבו לבארי והשתקעו בה לתמיד. אך שנתיים לאחר מותו של יוסי, נפטר אליהו והכאב גדל שבעתיים.
חנה עבדה שנים רבות במחסן-הבגדים בקיפול כביסה, והצטיינה בחריצותה ובדייקנותה. היא היתה מוקפת בנכדיה וניניה שהרעיפו עליה הרבה אהבה. חנה זכתה לשמחות רבות וזכתה אפילו לחתֵן נין.
לפני כ-4.5 שנים, כשהזִקנה קשתה עליה, עברה חנה
ל"נאות-בארי", זכתה בטיפול נפלא והתחבבה על עובדות הבית. בני המשפחה ובראשם חסידה, תמכו וטיפלו בה במסירות אין קץ, באהבה ובחום לאורך כל שנות חייה הארוכות.
בחצי השנה האחרונה, התחילה דעיכה קשה.
הבוקר הגיעה חנה לסוף הדרך, כשהיא שְׂבֵעַת ימים.
השאירה אחריה את בִּתה חסידה וחתנה בוכסי,
5 נכדים ונכדה, 4 כלות ו-13 נינים.

יהי זכרה ברוך.