ברנשטיין גרישה

גרישה נולד בפולין. עודנו ילד בן עשר כאשר יצא למלחמה.

הוא ברח מהבית בראותו יהודים מובלים לטבח ולא נענה להפצרותיה של אמו להישאר. ביערות פולין ורוסיה נלחם את מלחמת הפרטיזנים. אחר כך הצטרף לצבא האדום בתור קצין, אחרי שסיים בית ספר לקצינים.

בגמר המלחמה חזר גרישה לפולין ולאירופה ועבד בארגון העלייה.

בהגיעו ארצה בא אלינו – בחור חסון ובריא והשתדל להיקלט בתוכנו, לשלב את חייו בחיינו, אבל המלחמה מנעה בעדו והוא לא הצליח בכך.

גרישה בא על סיפוקו ומצא את מנוחתו בלחמו את מלחמת השחרור, המלחמה בשבילו טרם נסתיימה, היה זה ההמשך. האוייב הוא אותו האוייב, אבל הפעם בדמות אחרת. המטרה הייתה אחת והיא: להשמיד אותנו. הוא נחלץ למלחמה הזאת כפי שנחלץ למלחמה שקדמה לה.

זכורני, כשבא אלינו, בהתחלת המאורעות, כמפקד על משוריין. הרגשתי אז שכל תנועה בתנועותיו מבטאת אומץ ונכונות. מה שלא הצליח האויב הנאצי לעשות- הצליח האויב הערבי.

על יד אחד המחסומים שבכפר הערבי "בריר", שחסם את דרכי הגישה לנגב וניתקו, קיבל גרישה פקודה לרדת מהמשוריין ולפוצץ את המחסום. תחת מטר יריות של האויב, שהסתתר במרחק קצר, ברדתו לבצע את המשימה, פגע בו כדור האויב והוא נפל בו במקום.

גרישה לחם במערכה הארוכה והממושכת לשחרורנו ועצמאותנו. החל בגולה – בגטאות פולין, ביערות, בצבא האדום, בארגון העלייה, ונפל על שחרור הנגב ב-15.2.1948.

יהי זכרו ברוך