גדלין עזרא

עזרא, בנם של אסתר ומשה גדלין, נולד במושבה הרצליה, בל"ג בעומר תרצ"ה, 1935. שם בילה את שנות ילדותו, סיים בית-ספר עממי ושם נקשרו חייו בחיי התנועה, תנועת הנוער- העובד.

כבר בצעירותו נתגלו בו תכונותיו: נער ער ועליז, שהחיוך לא סר מעל פניו. בכל עת גילה נכונות לפעילות; היה בין המתנדבים ראשונה לכל תפקיד. אף קיבל על עצמו תפקיד של הדרכה בסניף הנוער-העובד בהרצליה. עוד בימי ילדותו גילה אהבה רבה לטבע ולכל אשר בו. אהב את העבודה בגינה, אהב את היונים בשובך, אהב את הכלב במלונה, ויותר מכל אהב לטייל בחיק הטבע, שעל רזיו וצפונותיו ביקש לעמוד.

משסיים את לימודיו בבית הספר העממי, למד שנה אחת בבית הספר המקצועי ע"ש מכס פיין, המשיך לעבוד במושבה במקצוע המסגרות, עד אשר נקשרו קשריו הראשונים עם הכשרת "במעלה" בבארי בשנת 1952.

עם הכשרת "במעלה" עבר את גלגוליה בצבא: החל מבסיס הטירונים, השרות בגבר-עם ועד השל"ת בבארי.

בתקופה זו נכנס עזרא לעבודה במסגריה, ונתמנה אחראי לרשת המים במחנה. זיקתו לטבע לא פגה ובד בבד עם עבודתו במסגריה, לאחר הכשרה קצרה ביד-מרדכי, הקים מכוורת קטנה לצורכי הבית.

בשנת 1955 נשלח עזרא לסמינריון העבודה בעין-חרוד. אך בטרם סיים את לימודיו שם, נקבע כמורה למקצועות הטבע ונשלח ללמוד בסמינר הקיבוצים.

לאחר שנת לימודים אחת חזר הביתה. על מנת לקבל את תפקיד ההדרכה בחברת הנוער "בארות".

עזרא היה אדם מעשי. לפני בוא הנערים, עבר ושיפץ את כל המבנים במחנה הנח"ל. מתפקידו היה לקבל כל נער ונערה שהגיעו לחברה. הבעיות היו רבות והתפקיד קשה. שעות העבודה היו מבוקר ועד חצות. עזרא היה לנערים כאב. יחד איתם הקים את פינת החי ואת גן הירק של החברה. יצא איתם לטיולים בסביבה הקרובה והרחוקה, ולמרות שהקפיד בתביעותיו, אהבוהו כולם וידעו להעריכו. גם מוסדות "עליית הנוער" הביעו את הערכתם לפעלו.

זמן קצר לאחר נישואיו עם אהובה'לה, נתייתם מאביו, שנהרג בתאונת עבודה בעובדו בתע"ש. ועם הכאב על מות האב לא נפלה רוחו: הוא המשיך להקים את ביתו ואת משפחתו בבארי. כעבור שתי שנות הדרכה, נכנס לעבוד ברפת ובשנה האחרונה ריכז ענף זה.

כל השנים היה חבר פעיל בוועדות המרכזיות במשק ולאחרונה נמנה בין חברי המזכירות. במסירותו הרבה למשקו-ביתו ולענף בו עבד, כרע נפל ביום 25.4.1961
הותיר אחריו בן - נצר, ואישה בהריון. את ביתו דלית שנולדה לאחר מותו לא זכה להכיר.


יהי זכרו ברוך