עופר דוד

דוד עופר נולד על הר-הצופים בירושלים ב-28.5.1945
מיד לאחר לידתו, חזרו הוריו, מונה וזאב לקיבוצם – בית-אורן. שם עברו עליו שנות ילדותו הראשונות. כאשר היה בן ארבע, עברו לירושלים, שם היו צעדיו הראשונים בגן ובבית-הספר. הסתבר שכבר למד בכוחות עצמו קריאה ומספרים והשתעמם במקצת בכיתות הראשונות.
כשהגיעה המשפחה לבארי היה בן תשע והשתלב מיד בחבורה הקטנה של כיתת "אשל". דוד היה פעיל בחברה ובחטיבה. אהב לעסוק בספורט. היה מלא שאיפות ונלהב תמיד בכל שטח בו עסק.
כשעמד להתגייס לצה"ל, רצה מאד להתגייס לחיל-האוויר ואכן עמד במבדקים ואף התקבל לקורס הטיס לשמחתו הרבה.
אך דוד לא זכה להשלים את הקורס, ועבר אחר-כך לשריון. בהתחלה לא היה שבע רצון מיחידה זו, אבל במשך הזמן נמשך לטנקים ונכנס לנושא בהתלהבות הרגילה שלו.
אחרי הצבא חזר דוד לעבוד תחילה בפלחה, אך שוכנע לעבור לרפת, שם חסרו עובדים. כעבור מספר חודשים נשלח לקורס במגמה להחליף את מרכז הענף. במקביל התחיל לעסוק באימון שחייה והשקיע בזה הרבה זמן ומרץ.
מלחמת ששת הימים פרצה כשהיה באמצע קורס הרפתנים. הוא נקרא ליחידתו כמעט מיד, עבר איתה את תקופת ההמתנה ואח"כ נלחם עם האוגדה הצפונית בסיני. כמו כולם, חזר אחרי המלחמה שונה ומבוגר יותר.
הוא חזר לתלם של לימודי-רפת ואימוני-שחייה ושל שרות מילואים ממושכים כל שנה. השתתף השתתפות פעילה במלחמת ההתשה.
כשהוזמן ע"י בני משפחה לביקור בחו"ל נסע והתלהב. הוא ראה בזה הרחבת אופקים, סיפר וחזר וסיפר על פגישות עם אנשים בני עמים ודעות שונות במקומות שונים ומשונים.
הוא נסע שנית לחו"ל בעקבות נישואיו. נישואים אלה לא עלו יפה והתפרקו.
משרות המילואים האחרון שלו חזר רק שבועיים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.
ביום כיפור אחר הצהרים כשנגשנו אליו הוא אמר: "כנראה שבמלחמה הזו לא ישתתף אף אחד משנינו" (אמציה היה בחו"ל). כעבור שעה באו לקרוא לו להתייצב...
נפל בקרב ליד גשר הפירדאן שעל תעלת סואץ ב-8.10.1973

יהי זכרו ברוך