אכנבליט דוד
דוד נולד בסורוקה ב-21.12.1898.
אביו נפטר בהיותו פעוט והשאיר אחריו אלמנה וארבעה ילדים. בהיותו בן 13 היגר לארגנטינה, בודד היה. עבד בחקלאות וממשכורתו הדלה חסך כסף ושלח כרטיסי נסיעה לאימו ולשלושת אחיו, אשר הצטרפו אליו.
בתור נער היה פעיל במפלגת הפועלים והיה אנרכיסט בדעותיו, יחד עם זאת תמך בבית-הספר היהודי בעיירה בה התגורר. בבית-ספר זה קיבל אביגדור חינוך יהודי.
כל חייו עבד קשה. עליו ועל משפחתו עברו גלגולים שונים. עם חלוף השנים השתפר המצב הכלכלי, אבל מצבו הגופני של דוד התערער מאד. הוא חשש שמא בעתיד ייפול למעמסה על ילדיו.
עד שהגיע לבארי ב-1965. כאן זכה לשלווה ואושר ונהג לומר שהגיע לגן-עדן. בארץ השתפר גם מצב בריאותו. תמיד השתדל שלא להטריח איש ומעולם לא התלונן.
בשנה האחרונה עבר ניתוח קשה, עליו התגבר במפתיע ועד יומו האחרון הרגיש בסדר. על מחלתו לא ידע והמשיך כל הזמן להיות ער לכל נושא פוליטי ואקטואלי. עקב אחר המתרחש וליווה בעניין ובשמחה את התפתחות הקיבוץ ואת הנבנה בו.
מאמצעיו הצנועים נהג לתרום למטרות שונות.
היה בעל, אב, וסב מסור וגאה במשפחתו. כל חייו כאב על שלא היה יכול להעניק לבניו השכלה גבוהה.
בעשר השנים בהן היה בבארי היה מאד מרוצה ושמח בחלקו. חזר וסיפר זאת לקרוביו וידידיו. נקודת השיא בחייו ויומו המאושר ביותר, היה היום בו חגגו אנה והוא את חתונת הזהב שלהם. שמחה בה נטלו חלק כל בני המשפחה הענפה.
שבע מעשים ושנים נפטר דוד ב-10.1.1975
יהי זכרו ברוך