חסר רכיב

ליפסון בסי

ליפסון בסי
-
14/01/1890 - 15/08/1975

קורות חיים:  

בסי נולדה בכפר קטן ברוסיה ב – 14.1.1890. בגלל הפוגרומים, בהיותה ילדה צעירה, ברחה משפחתה מהכפר, שם היה להם משק והכנסה טובה.
בני המשפחה היגרו לאמריקה באניית משא צפופת בקר ואנשים. מחוסרי כל הגיעו ל"גולדנע מדינה" ושם התחילו בסי ואחיותיה הגדולות לעבוד לפרנסתן בבית מלאכה לתפירה – וכפי שלמדנו בשיעורים על המהפכה התעשייתית – התנאים והשכר לנשים ולילדות, היו של ניצול ודוחק.
באותם הימים היה ברור שהבנים במשפחה צריכים להיות מלומדים ומצליחים. וכך היה. היא תמיד הייתה גאה באחיה, שהיה למנהיג בחיי התרבות היהודית בארה"ב ובאחים שהצליחו בחיי המסחר בניו יורק, והרגישה שהיה לה חלק בהצלחתם.
בסי ידעה חיים נוחים רק במשך מספר שנים, אחרי נישואיה, כשבעלה פרנס אותה ואת שני הבנים. אחרי המשבר הכלכלי הגדול ב 1929, חזרה לעבוד בצד בעלה מבוקר עד לילה בחנות קטנה. בתקופת שפל זאת ילדה את אסתר.
החלטתה של בסי הייתה איתנה: ילדיה שלה לא יבלו את חייהם בעבודה משפילה; והיא חינכה אותם להעריך לימודים והשכלה – בעוד היא עמלה קשה בשביל לאפשר לילדיה תנאים טובים.
ואכן לאחר שירותם בצבא ארה"ב, במלה"ע השנייה, גמרו שני הבנים לימודים גבוהים והיו לרואי חשבון. רק לאחר שנים השלימה עם העובדה שהבת "הכזיבה" כשהחליטה לעלות לישראל בתום לימודי ביה"ס התיכון. בסי עלתה ארצה ב 1965, בהיותה אלמנה. כאן בקיבוץ ראתה אנשי עמל ופעלם וידעה להעריך ולהעריץ את המפעל הקיבוצי. היא הסכימה עם דרך החינוך, בעיקר בראותה את הצעירים, שיודעים ואינם מתביישים בכל מלאכה, ויחד עם זה יש להם תודעה של התקדמות והשכלה.
כל ימה הייתה בסי דתית ושומרת מסורת, אבל לא חשבה מעולם לכפות על איש את השקפותיה וידעה לכבד את דעת הזולת.
חכמת החיים וחוש ההומור שלה ליוו אותה תמיד. היא ידעה לעודד ולהקל על הסובבים אותה עד סוף ימיה.
נפטרה ב- 15.8.1975.

יהי זכרה ברוך

חסר רכיב