מגיד ברק

בראשית היתה אהבה ושמחה גדולה.
ברק נולד ב-8.9.1975 לשלומית ויואל מגיד, זוג צעיר בבארי. הוא היה תינוק יפֵהפה, מתוק, רך ועדין. "נשמה שלי" אומרת שלומית.
ברק היה ילד בעל רגישויות גבוהות ביותר. חכם וברוך כשרונות. הוא ידע לצייר ולפסל. ברק, ילד משגע, טוב-לב, הילך קסם על כל רואיו והקרין שבריריות ופגיעות. כל קרוביו הרעיפו עליו חיבה ואהבה בשפע.
את שנותיו כילד ונער העביר בבארי, תל-אביב וקנדה, אך הבית שהיה עבורו בית יותר מכל מקום אחר, היה הבית של סבתא חיה. היא היתה שם בשבילו. קיבלה ועטפה אותו באהבה גדולה והוא השיב לה אהבה.
בבית-הספר הפגין לראשונה קושי בהסתגלות למסגרות. ברק אהב חופש, הוא היה אדם רגיש שאינו מסוגל לפגוע אפילו בנמלה. המקום שלו היה בטבע, מקום של שקט, שלווה ופסטורליה.
לכל קרוביו וחבריו שראו וחשו את מצוקתו, היה רצון עז להושיט לו יד שלא יפול. אך ברק נקלע לקונפליקט.
מצד אחד, הוא הוצף בשפע של תמיכה ואהבה, ומצד שני, משהו התנגד בו לכל השיפעה הזאת והוא רצה למצוא דרך משלו, להיות בלתי-תלוי. אך לרוב לא עמד לו כוחו להתמודד עם אתגרי החיים.

יהי זכרו ברוך!


ברק מימיו לא הרע ופגע באדם,
כשכלו כוחות נפשו הוא קם על עצמו.
בבית-הקברות ליד הקבר של סבתא חיה האהובה שם קץ לנפשו.
האם הגיע אל המנוחה הנכונה?
ואיך נוכל לנחם ולהתנחם?
אנחנו איתכם בצער וביגון.