חסר רכיב

אפרת אסתר (אשתי)

אפרת אסתר (אשתי)
-
30/12/1923 - 28/03/2010
אשתי נולדה בכפר הקטן נגוז'נקה שבפולין, היום בשטח אוקראינה. אשתי, הבת הבכורה מבין ארבע הבנות שנולדו לישראל והניה ויינשטוק, לימים גפן.
אשתי ואחיותיה למדו בבוקר בבית הספר הפולני ואחרי הצהריים למדו בבית הספר לחינוך עברי של רשת החינוך הציונית "תרבות".
ישראל, אבי המשפחה, עלה לארץ בשנת 1938 והכין את עליית האם והבנות שהגיעו לארץ רגע לפני פרוץ מלחמת העולם וסגירת השערים בפני עולם יהודי מלא שאבד בשואה.
המשפחה הגיעה הישר לפתח תקווה, בעקבות עבודת האב, ויותר מאוחר השתקעו בכפר מעש. אשתי סיימה את בית הספר העממי במקום, ויצאה ל"חוות הלימוד" לשתלנות וגננות בפתח תקווה. משם הצטרפה לסניף הנוער העובד ולגרעין של מייסדי בארי, שיצא להכשרה בקבוץ "מעוז חיים". שם פגשה את דוד, שנימלט מצבא אנדרס לקרובות משפחה בקבוץ.
עם סיום תקופת ההכשרה יצאה כל הקבוצה לעבודת סיקול השדות בכפר סאלד. אשתי ודוד עזבו ביחד את ההכשרה, נישאו בפתח תקווה והגיעו לקבוץ גנוסר, שם נולד בכורם אמיר ז"ל.
לאחר עליית חברי בארי לנחביר אשתי ודוד בחרו לחזור ולהצטרף לקבוצה שישבה עוד בגדרה, שם נולדה נורית. עם המעבר להתיישבות קבע, ביחד עם כל מייסדי בארי, בנו כאן את ביתם. בבארי נוספה למשפחה הבת דליה.
אשתי עבדה בלול, במשתלה ובמטבח, והייתה גם אקונומית. שנים רבות עבדה במחסן הבגדים, אישה קטנת קומה, חרוצה חייכנית ונמרצת.
הילדים נישאו ובנו את ביתם החדש בבארי, אשתי ודוד התברכו בשושלת ענפה של שלושה דורות בקבוץ, וזכו לראות נכדים ונינים.
דוד ניפטר ב-2001, וחצי שנה אחריו ניפגע אמיר בתאונה וניפטר גם הוא.
שנה קשה עברה על המשפחה ועל אשתי במיוחד. היא כבר לא הייתה במיטבה, בריאותה נפגעה מספר שנים קודם לכן עקב אירוע מוחי.
כשקשתה עליה הבדידות והכבידו הבעיות הרפואיות, ביקשה לעבור ל"נאות בארי", שם חיה בשש השנים הארונות, וזכתה לטיפול חם ומסור, ולביקורים יומיומיים של בנותיה וכלתה מרים.
אשתי נפטרה בי"ג ניסן, יום לפני ליל הסדר.
באותו תאריך, לפני 40 שנה נפטרה אִמה של אשתי, הניה גפן ז"ל.
הותירה בבארי את דליה, נורית ומרים, את אחותה לאה, 12 נכדים ו- 22 נינים.
תהי נשמתה צרורה בצרור החיים.
חסר רכיב