גתי צביקה
צביקה גתי
נולד: 20.04.1948 נפטר: 29.07.2017
צביקה היה בנם היחיד של רחל ואברהם גתי, ניצולי שואה שאיבדו במלחמה את כל משפחתם. הטראומה האיומה שעברו במלחמה השפיעה בצורה ניכרת על גישתם לחיים ולהורות. הם חינכו את צביקה להסתפק במועט ולמצוינות. בשנת 1956, בעקבות המרד של ההונגרים נגד הרוסים והתגברות כוחם של ימנים קיצונים בהונגריה, קיבלה המשפחה איומים על חייה ונאלצה לברוח מהונגריה עם שתי מזוודות ותרמיל הגב של צביקה.
הקליטה בארץ הייתה קלה מאוד לצביקה. תוך שבועות כבר דיבר עברית והתחיל ללכת לבית הספר בחדרה. בהמשך צביקה למד באורט נתניה והצטיין בלימודיו. בצבא שירת כקצין בסיירת חרוב.
צביקה וענת הכירו במסגרת תרגיל צבאי בסיני. לאחר סיום לימודיהם באוניברסיטת בן גוריון, החליט צביקה לנסות את החיים בקיבוץ. צביקה וענת התחתנו בקיבוץ. עופר בנם הבכור נולד ב1977, ארז בשנת 1979 ואלה ב 1983. צביקה היה אבא אוהב שחינך את ילדיו למצוינות.
בהגיעם לקיבוץ, צביקה הצטרף לצוות ההקמה של מחשוב ההשקיה (האוטומציה) וריכז את הענף במשך מספר שנים.
כאשר התעורר צורך במחשב בדפוס, נשלח צביקה לבדוק מה נעשה בקיבוצים בנושא. המלצותיו אומצו ע"י הנהלת הדפוס וצביקה התבקש להקים ולנהל את מחלקת המחשבים בדפוס. במקביל פעל להכנסת ענפים נוספים לעולם המחשוב ובכלל זה הקמת כיתת המחשבים בבית הספר והכנסת מחשב בגני הילדים.
את אהבתו לעולם המחשוב הוריש לילדיו שכבר מגיל צעיר ישבו על ברכיו במחסן שבדירת הקומתיים ושיחקו במשחקים ובתוכנות חינוכיות.
צביקה כיהן שתי קדנציות כגזבר הקיבוץ. בקדנציה השנייה פעל להקים ולמסד את הוועדה הכספית של בארי וריכז אותה במצטבר שש עשרה שנים. צביקה הקפיד לנסח בנהלים מסודרים את פעילות הוועדה. הנושא החשוב ביותר בעיניו היה להגדיר כלי מדידה אובייקטיביים שבאמצעותם ניתן לכמת את ביצועי הוועדה. כמו כן הקפיד להוציא דוחות חודשיים מפורטים לחברי הוועדה הכלכלית על ביצועי תיקי ההשקעות של בארי. צביקה הקים וריכז את מחלקת הבטחת האיכות בדפוס ובמקביל הקים את יזמות איזוטק שבמסגרתה נתן שירותי ייעוץ למפעלים וארגונים בתחום הבטחת איכות והתייעלות.
בשנים האחרונות עלו לרגל לבארי קיבוצים וארגונים שביקשו להקים וועדות השקעה לפי המודל המוערך של בארי. צביקה סייע לקיבוצים אלו להקים את הוועדה הכספית ועזר כחבר בוועדה בתפעול השוטף.
צביקה היה מחובר מאוד לנכדים שלו. אברי, הבכור שבנכדיו, נולד בניו יורק. המרחק הציק לצביקה והוא כפיצוי היה יושב מול אברי בווידיאו-צ'אט, מקריא לו סיפורים ושר לו שירים בעברית. כשארז ונויה הודיעו למשפחה שהחליטו לבוא לבארי, היה מאוד מאושר. עם השנים הצטרפו הנכדים ניתאי וינאי ועם כל אחד מנכדיו מצא צביקה מסלולי התעניינות. את אברי איתגר בעיקר בתרגילי חשבון, עם ניתאי דיבר על ערי בירה באירופה והמאפיינים שלהן ולינאי העשיר את אוצר המילים.
יהי זכרו ברוך