זורע רבק'לה
-
20/11/1926 - 25/10/2015
רבקה'לה זורע (מוזיקנט)
נולדה: 20/11/1926 נפטרה: 25/10/2015
רבקה'לה נולדה בשנת 1926 במעין חרוד להוריה אליהו וחביבה מוזיקנט שהיו אז חברי קיבוץ גניגר. בשנות חייה הראשונות נדדו הוריה בין גניגר ליישוב הערבי ג'סר, היום קיבוץ גשר שבעמק הירדן. אביה אליהו עבד כפועל בנין בהקמת הסכר בנהריים ובבניית מפעל החשמל של רוטנברג במקום. האם חביבה טיפלה בשלושת ילדיהם: יגאל, רבקה'לה ויפה. אסון ניחת על המשפחה כשיגאל הבן הבכור חלה במחלת הדיפטריה ונפטר כעבור זמן קצר, בעודו ילד.
כשהחלו בארץ מאורעות 1929 עברה המשפחה להתגורר במתקן העבודה בנהריים. מאוחר יותר, עברו לגור בת"א ברחוב מנדלי מוכר ספרים. רבקה'לה נשלחה ל"גן שושנה". הגננת הייתה ממשפחת כפכפי, ענף מהמשפחה.
בשנת 1932 עברה המשפחה לביתה, שנבנה ע"י האב אליהו, בשכונת הפועלים בורוכוב שבגבעתיים. שם נולד אחיה הצעיר אורי ובת הזקונים עדנה.
רבקה'לה למדה עד כיתה י' בבית הספר בורוכוב שהיה בקרבת ביתה. היא הייתה תלמידה מצטיינת וספורטאית מוכשרת. בשנת 1942 עברה ללמוד בסמינר לוינסקי בת"א. במהלך לימודיה, הייתה חברה בתנועת הנוער העובד בסניף בורוכוב וגם גויסה כנערה לסייע בפעילות "ההגנה". רבקה'לה אהבה לספר על טקס השבעתה כחברת "ההגנה", שהתקיים בהסתר בבית משפחת אלדמע בשכונה. בבית ההוא ובבתים אחרים בשכונה הוסתרו כלי נשק בסליקים.
בגיל שמונה עשרה, עם סיום לימודיה בסמינר לוינסקי, הצטרפה לגרעין הנוער העובד שעשה את הכשרתו בקיבוץ כפר סולד בגליל העליון. עיקר עבודת חברי הגרעין הייתה בסיקול אבנים בשדות. בתום ההכשרה עברה הקבוצה למחנה בגדרה והתאחדה עם גרעיני הצופים ב' והגרעין הבבלי, שלימים הקימו את בארי.
ב-1945 נשלחה רבקה'לה במסגרת הפלוגה המקובצת של הקיבוץ המאוחד, לעבוד במפעל האשלג בסדום. זו הייתה תקופה של שהייה בתנאי מחייה קשים ביותר. חום נורא ועבודה פיזית קשה. היציאות לחופשה מסדום היו נדירות, הפליגו בספינה לחוף קליה ומשם במשאית לירושלים ואח"כ המשיכו באוטובוס לישובים השונים. רבקה'לה, שסבלה מאוד בנסיעות, ויתרה על חלק מהחופשות. בסדום היא גרה באוהל משותף עם במיק. מתחת למיטתה היה סליק של נשק ותחמושת.
כשחזרה רבקה'לה מסדום לגדרה נרקם הרומן עם לזר, חבר מרכזי מגרעין הצופים ב'. במוצאי יום הכיפורים של שנת תש"ו (1946) הייתה רבקה'לה אחת מארבע החברות שנבחרו להשתתף ביום העלייה לנחביר, במסגרת הקמת 11 הנקודות בנגב. רבקה'לה הייתה גאה על כך מאד. יותר מאוחר שבה לגדרה ועבדה שם בלול. במרץ 1948, בעיצומה של מלחמת השחרור, נישאו רבקה'לה ולזר בבית הוריה בגבעתיים. בשל המצב בארץ, רק מעטים מחברי בארות הצליחו להגיע לטקס החתונה.
בדצמבר 1948 נולד בגדרה בנם הבכור של רבקה'לה ולזר ונקרא יגאל, ע"ש אחיה של רבקה'לה. בשנת 1950 נולדה טליה בתם השנייה, אחריה סמדר ב- 1956 ובת הזקונים שירי נולדה בשנת 1966.
רבקה'לה למדה בסמינר הקיבוצים, הוסמכה כגננת והייתה הגננת הראשונה של גן ב', לימים גן "שקד". בשנים מאוחרות יותר למדה גם בסמינר אורנים והייתה מורה בבית-הספר ובאולפן לעברית, מדריכה בחינוך המיוחד וספרנית בספריית הילדים. במשך שנים רבות חינכה את ילדי הקיבוץ וזכרה את כולם עד ימיה האחרונים.
בשנותיה הראשונות של בארי הייתה רבקה'לה פעילה בתחום התרבות, השתתפה בהצגות, רקדה בערבי מחול ובחגים, כתבה רשימות רבות ליומונים, ולבטאונים השונים של בארי. הייתה אישה חריפת שכל, ידענית ודעתנית. בעלת כושר ביטוי מרשים. הייתה יצירתית, עסקה לרוב במלאכת יד. לנכדיה הראשונים רקמה וסרגה שלל בגדים, השמורים עד היום במשפחה.
לרבקה'לה היו אחד עשר נכדים וחמישה נינים. הראשונים שבהם זכו לטיפולה ועזרתה בהכנת שיעורי הבית. במשפחה זוכרים איך הייתה מפעילה אותם בשעות אחה"צ בפעילות יצירתית ובמשחקים.
רוב משפחתה נשארה בבארי. טליה הקימה את משפחתה בחיפה ונפטרה ממחלה קשה בשנת 2005.
רבקה'לה עברה להתגורר ב"נאות בארי" בשנת 2000 והייתה הדיירת הוותיקה ביותר בבית. הודות לטיפולם המסור של צוות העובדים, למרות המגבלות הגופניות הרבות, היא שמרה על שמחת חיים, הייתה מרבה לשיר בכל הזדמנות, ולהתעניין בנעשה סביבה.
אתמול תמו חייה, כשלא קמה משנת אחר הצהרים. היא נשמה את נשימותיה האחרונות כשליד מיטתה ילדיה והצוות המסור.
יהי זכרה ברוך.