נשיא אולגה
-
25/02/1941 - 08/10/2014
נולדה בספרד ב 25- לפברואר, 1941 נפטרה בבארי ב 8- לספטמבר 2014
אולגה נולדה בכפר קטן באי מיורקה. היא הבת הצעירה
מבין שלוש בנות. אחיותיה היו מבוגרת ממנה בשנים
ובילדותה היו לה כאמהות. הוריה הגיעו לספרד
מסלוניקי ומצאו מסתור באי בימי המלחמה. אביה היה
קומוניסט ובבית דברו ספניולית .
אולגה הייתה בת שלוש כשהמשפחה עלתה לארץ
והתיישבה בשכונת התקווה. היתה זאת תקופת המנדט
הבריטי, בה הבריטים הטילו עוצר והיו הרבה תקריות בין
ערבים ויהודים , לכן היה פחד להסתובב ברחובות .
אולגה למדה בבית הספר "ביאליק" והמשיכה שנה נוספת
בסמינר לוינסקי. בהיותה כבת שבע-עשרה פגשה את
יצחק במועדון צעירים של אחדות העבודה, שם היה
מדריך , ובמהרה נישאו .
המשפחה חיה בחולון וסביבותיה ושם גם נולדו ארבעת
הילדים, חברינו: נעמי, ראומה, שלומי ומירב. בשנת 1977
הגיעו יצחק ואולגה עם ילדיהם לבארי כי חיפשו ישוב
כפרי לגור בו וחינוך טוב לילדים .
אולגה השתלבה ברצון בעבודה בחינוך וליוותה את ילדי
"צאלון נרקיס" מבית התינוקות ועד סוף י . ב" היא אהבה
אותם, דאגה להם והם השיבו לה באהבה והערכה .
אחרי פרק החינוך עברה לעבוד במזכירות הטכנית ושרתה
את כולנו ברוח טובה, בחיוך ובסבלנות .
כשיצאה לפנסיה הצטרפה לצוות הכלבו, והמשיכה לסייע
שם ככל יכולתה עד יומה האחרון .
מילדותה הרכה הייתה חובבת קריאה. כשהוריה אסרו על
קריאה בלילות הייתה מתחבאת מתחת לשמיכה וקוראת.
הקריאה לוותה את כל חייה והיא אהבה לשתף בחוויות
הקריאה את בני המשפחה ואת חבריה .
אולגה הייתה בשלנית מדהימה. כשנישאה בקושי ידעה
לטגן חביתה. הכל למדה מניסוי וטעייה, מיצחק
ומהסביבה. מי שטעם ממאכליה וישב לשולחן הערוך
בקפידה זכה וידע להודות לה על כך, אבל היא בצניעותה
נהגה לומר: "זה שום דבר "או " יצחק עשה .."
ארוחות השבת בבית המשפחה היו חשובות לה במיוחד. בני
המשפחה המורחבת וחברים התארחו בביתם של אולגה
ויצחק כל מוצאי שבת וחג וכל אחד זכה לקבל את המאכל
האהוב עליו. מי שלא טעם מרק קובה של אולגה לא יבין
במה מדובר כאן. בספר המתכונים המשפחתי כתבה
אולגה: "רוב המאכלים אצלנו בבית הינם מאכלים
מעורבים, אשכנזים, ספרדים ומזרחיים , שאליהם נחשפתי
רק לאחר שהכרתי את יצחק וגיליתי שאוכל זה משהו
מעבר לבישול מהיר. בהתחלה כל שיכולתי לעשות זה
להתבונן בידי הפלא של יצחק חותכות, קוצצות
ומערבבות... ואני ידעתי אז רק לקלף מלפפון ".
הבית של סבתא וסבא תמיד פתוח לנכדים, שאהבו לבוא
להתפנק, לישון ולשחק ומילאו את ליבה בשמחה וגאווה .
אולגה אהבה לצאת מהבית, לטייל בארץ ובחו , ל" ללכת
לסרטים, לקחת חלק במפגשי קבוצת הלדינו באשקלון,
ללמוד במכון "הרצוג". על כל אלה לא ויתרה עד ימיה
האחרונים. תמיד סקרנית, פתוחה לעולם, אשה של הרבה
חברים והרבה משפחה. תמיד היו לה תוכניות. כשחלתה
החליטה לחיות כל יום את החיים במלואם. אם אפשר אז
יוצאים לסרט, לצאת עם כל המשפחה לנופש על חוף
הכנרת, עוד ספר לקרוא, עוד משהו שיגרום שמחה לה,
לחבריה ולמשפחתה .
מה שעשה לה טוב זה לעשות טוב לאחרים .
בת שבעים ושלוש במותה. הניחה את יצחק בעלה, ארבעה
ילדים ואחד-עשר נכדים, כולם בבארי .
יהי זכרה ברוך.