מנור מרדכי (מוטק'ה)

מוטק'ה נולד ב-11 בפברואר 1924 בדמשק בסוריה, לדוד, סוחר אמיד בצמר וחוטי רקמה, שהיה נשוי למרים, קרובת משפחתו היפה. כאשר היה כבן שלוש נפטרה אמו משחפת והותירה אחריה שמונה ילדים בהם תינוקת. מוטק'ה, שנקרא אז מרקו, לא זכר את מראה דמותה.
האב נשא רווקה מבוגרת במקצת לאישה, אך זו לא טיפלה בילדים ולא התחבבה עליהם. האחים הגדולים טיפלו בקטנים, אשר מגיל צעיר נאלצו לדאוג לעצמם. בילדותו חלה מוטק'ה במחלות שונות שגרמו לו הפסד לימודים בלתי חוזר. בגיל הנעורים, כאשר מצא את עצמו חסר השכלה, החליט 'לקחת את עצמו בידיים', למד בשעות הערב ובנוסף גם למד אגרוף ועסק בענפי ספורט שונים.
באותן שנים חיפשו אחיו הגדולים של מוטק'ה מוצא מהבית שכבר לא היה בית. רעיון הציונות קסם להם והם עלו בזה אחר זה לישראל. מוטק'ה הבריח את הגבול בעקבותיהם והצטרף במעוז-חיים, לקבוצה מלוכדת של הנוער העובד שהתכוננה להקמת ישוב.
בשנת 1944 גויס לפלמ"ח, שבמסגרתו השתתף בחילוץ המעפילים מכלא עתלית ובליל הגשרים. החוליה שלו יצאה לפוצץ את גשר אכזיב אך הפעולה נסתיימה בכי רע. מוטק'ה שלא נפגע, נעצר ונלקח לכלא עכו, אך שוחרר כעבור עשרה ימים מחוסר הוכחות. בסיום שירותו בפלמ"ח חזר לגדרה ועלה עם גרעין המייסדים בליל יום כיפור לנחביר. לאחר זמן החל לעבוד כנהג בדרכים המשובשות של הנגב, בתקופת המלחמה ואחריה.
בשנת 1949 פגש את סגולה ונישא לה. דרור נולד ואחריו ארז, רויטל, אביבית ומור.
בבארי המשיך מוטק'ה לעבוד בשנים הראשונות כנהג על משאית השברולט, שהיתה מזוהה איתו לחלוטין. כאשר חזר לעבוד במשק היה אחראי על מחסן התבואות, והתקין על המשאית מנגנונים אשר הכשירו אותה לתפקידה החדש. הוא עבד באסם בהכנת תערובות לרפת. לאחר מספר שנים החל לעבוד בשרברבות, והיה הראשון שקיבל רכב בתפקיד: אופנוע. בתקופה זו אהב מאד לשחק שח במשך שעות ארוכות.
מפעל השלמת הלימודים, 'התיכוניה' זימן לו הזדמנות פז להשלמת השכלתו ויצא לשנת לימודים מעשירה באפעל. את הריחוק מהבית לא אהב, אך נהנה מהרחבת אופקיו.
הוא היה ממקימי מחלקת העיטוף בדפוס ומראשוני העובדים בה. וזכור לטובה בתקופה מסוימת כיחידי שהכיר את המכונות על בורין. כעבור יותר מעשר שנים עזב את הדפוס ועבד כנהג-בית. בפנסיה המשיך לנהוג עבור המרפאה. הוא גם לקח על עצמו את תיקון השעונים, תפקיד שהיה לו גם כתחביב ובנוסף היה אחראי על תיקון הטלוויזיות.
מוטק'ה לא הרבה בדברים אך היה איש לבבי ואוהב חברה. בעשרים השנים האחרונות התמסר יחד עם סגולה לטיפוח משפחתו הגדלה והולכת וזכה לראות נכדים ונינות. הקטנים והגדולים אהבוהו, ולא ויתרו על התענוג לבוא לבית סבא וסבתא וליהנות מתבשיליו וחיבוקו.
לפני כשנה, כעבור שישים שנות נישואים, נשאר מוטק'ה לבדו. כל הסובבים אותו השתאו למראה כוח החיים שפעם בו למרות בדידותו.

מוטק'ה נפרד מאיתנו בחטף אתמול בשעות הצהריים.

יהי זכרו ברוך.