בוכסוילר (בוכסי) מאיר

בוכסי נולד ב-2 לספטמבר 1925 בפרנקפורט, גרמניה, בן בכור להוריו וילהלם וחנה. אביו היה עורך דין ואמו עקרת בית. הבית היה חילוני, אופייני ליהדות גרמניה באותה עת. בסביבות גיל 11 הוא נפצע בתאונת דרכים ואושפז בבית חולים נאצי. אמו חששה לעזוב אותו מהפחד שישמיע אמירות נגד הנאצים, כפי ששמע בבית. בסמוך לאירוע זה, המשפחה עלתה לארץ והתיישבה בחיפה. בוכסי היה אז כבן 12. היה תלמיד בבית הספר הריאלי והצטרף לתנועת הצופים. במהרה היה למדריך בצופים. יחד עם חבריו לגרעין, עזב את הלימודים בכיתה י' כדי לממש שנת הכשרה בקיבוץ גניגר. בסיום שנת ההכשרה חזר להשלים את לימודיו. בהמשך הוא למד בהכשרה נוספת בתל יוסף, את מקצוע הסנדלרות.
לאחר סיום הלימודים, היה בין מייסדי קבוצת הצופים ב' בבנימינה. הקבוצה התאחדה עם קבוצת הנוער העובד "בארות", וביחד ייסדו את קיבוץ בארי של היום.
בשנותיו הראשונות בקיבוץ היה בוכסי סנדלר. באחד מביקוריו בחיפה, פגש אותו מנהל בית הספר שהתעניין במעשיו. בוכסי ענה לו, "אני סנדלר". ענה לו המנהל: "הכל פיללתי, סנדלר לא פיללתי".
בוכסי נשלח להדרכה בצופים בחיפה, ובגרעין שהדריך פגש את חסידה. בשנת 1951, הם נישאו, והקימו את ביתם בבארי. כאן נולדו ארבעת הבנים, אלון, זיו, רענן ודותן.
בוכסי נשלח ללימודי הוראה באורנים ובמשך חמש שנים היה המחנך של כתת "אשל", הכתה הראשונה של בארי. לאחר מכן, השלים את לימודיו לתואר ראשון בבית ספר לספרנות באוניברסיטת ירושלים. בהמשך השיג את התואר השני ואת הדוקטורט. את עיקר עבודתו המחקרית עשה בוכסי במסגרת המכון הביבליוגרפי. לייעוד הזה, בוכסי הכין את עצמו מגיל שש עשרה, כשהוא עוסק כל הזמן, באסוף חומרים שיהוו בסופו של דבר את הבסיס למכון הביבליוגרפי.
החומרים שנאספו על ידו נגעו בעיקר בנושאים של: התנועה הקיבוצית, תנועות הנוער, תנועות סוציאליסטיות ואנרכיסטיות בארץ ובעולם. נוסף על כך, אסף חומרים על המיעוטים היהודים והגרמנים בבריה"מ ועל זה נכתב הדוקטורט שלו. בתחום זה, הפך לאחד המומחים המובילים בארץ ובעולם.
הניהול והעבודה במכון הביבליוגרפי היו עיקר עיסוקו של בוכסי במשך כל חייו, שילוב נדיר של תחביב ומקצוע.
כשהמכון גדל והיה צר מלהכיל את החומרים הרבים שנאספו, הועבר חלק נכבד ממנו ליד טבנקין באפעל, ובוכסי ניהל את שני חלקיו.
בצד עבודתו במכון, מצא דרכים להיות חבר מן השורה בבארי ומחובר לעשייה הקיבוצית. בימיו הראשונים של הקיבוץ, היה בין מעצבי דרכו, שימש כמזכיר, גזבר, מנהל חשבונות, חבר בועדת חברה, מרכז אסיפה. הוא היה איש של מילים, והתמחה במיוחד בניסוח התקנונים. בוכסי היה איש נעים הליכות, שידע לברך כל מי שפגש בדרכו.
בתחילת שנות האלפיים עבר להתגורר ב"נאות בארי". האוספים העיקריים של המכון, כארבעים אלף פריטים, הועברו לאוניברסיטת חיפה, שקלטה את האוסף וחשפה אותו בפני עולם המחקר. עקב החשיפה לאנשי המקצוע, זכינו להבין את ערכו הייחודי של אוסף זה. צֶבֶר הפריטים הנדירים הגדול ביותר של אוניברסיטת חיפה, שייך לאוסף זה.
בשמונה השנים האחרונות לחייו, כשמחלתו החריפה, טופל בוכסי במסירות ב"נאות בארי" ובליווי צמוד של חסידה.
בצד עבודתו המסורה, בוכסי זכה למשפחה גדולה. כל הבנים נישאו, והוא זכה לראות ארבעה עשר נכדים ושני נינים.
עד יומו האחרון, המשיך להתעדכן בחדשות השוטפות ובנושאים הקרובים לליבו.
בוכסי נפטר בן 86.

יהי זכרו ברוך.