נולד בוינה 5/4/1923נפטר בבארי 16/1/2008זאב נולד ב-5.4.1923 בווינה בירת אוסטריה, בן שני להוריו אוטיליה ואלויס רנצנהופר.האם שמרה מסורת כל חייה, אך לא כפתה על בנֵי משפחתה וסביבתה את אורחות חייה, והמשפחה חיה כמשפחה חילונית.האב ד"ר למשפטים, עו"ד, הגיע להשכלתו ולמעמדו בכוחות עצמו.בשנת 1938 כשאימת הנאציזם הייתה כבר ממשית, שלחו ההורים את זאב ואחיו קורט לא"י. האב נעצר והושם במחנה בדכאו, אך בדרך נס שוחרר.ההורים הצליחו לעלות על האוניה האחרונה שיצאה מאיטליה לפלסטינה, לפני שנסגרו השערים.קורט, האח הבכור פנה ללימודים בטכניון, ואילו זאב שהיה בן 15, נשלח לחברת-נוער והתחנך בקיבוץ גבעת-חיים, למד עברית במהירות והתערה בחיי הקבוצה. הקבוצה רצתה לעלות להתיישבות ולהקים קיבוץ חדש, אך מוסדות התנועה שלחו אותם לחזק את אנשי קיבוץ בית אורן שבכרמל, שם פגש זאב במונה. הם נישאו וחיו יחדיו כ-65 שנה.זאב עבד במחלקת הייעור בכרמל תחת השלטון הבריטי, והתבלט כמקצוען לאחר שרכש בכוחות עצמו וביסודיות את הידע בתחום הייעור. מונה סבלה ממחלת אסטמה קשה וזאב טיפל בה במסירות.מזג האוויר בכרמל לא התאים למונה ובני הזוג עברו להתגורר בירושלים. שם נולדו בנם בכורם דוד- דובי ז"ל ובנם השני אמציה.לבארי הגיעו ב-1954 בעקבות מיכאל גדיש ז"ל, אחיה של מונה.עד מהרה התמנה זאב למרכֵּז הלול בבארי. גם פה הוכיח מקצועיות מרשימה כאשר באופן אוטודידקטי למד ביסודיות את מקצוע הלולנות והביא את הלול להישגים נאים ביותר. זאב נחשב לבר סמכא ומומחה בענף.כאמור, זאב היה סקרן וצמא ידע בצורה יוצאת דופן. הוא התעניין בתחומים רבים. בכל תחום התעמק וירד לפרטי פרטים עד ששלט לגמרי בחומר. הוא למד באופן פרטי קורסים של מתמטיקה ופיזיקה ב"המכונים הבריטיים", ובמקביל לימד בביה"ס המקומי מקצועות אלה. זאב ניהל תכתובת ענפה ביותר ורשימת מכותבי ה"מייל" שלו הייתה ארוכה למדי. לבני המשפחה היה שולח ברכות לימי הולדת ומשבץ בהן ביטויים מהמקורות וגם בלטינית. עם נכדיו דובי, ענבל ועדי, בניהם של רותי ואמציה, שמר על קשר אמיץ. יחסים מיוחדים היו לו עם דובי שנקרא ע"ש דוֹדוֹ, איתו ניהל שיחות, דיונים וויכוחים לרוב, גם בשעה ששכב לאחר ניתוח בביה"ח.בשנים האחרונות היה מתייצב לכמה שעות עבודה בארכיון.רותי כלתו, נתנה לו לתרגם את היומן שהשאירה אמה ז"ל. זאב נרתם בעזרתה של מונה למבצע התרגום מגרמנית, ועשה זאת במסירות ובהתמדה רבה. זאב ומונה אף סרקו תמונות משפחתיות ישנות וערכו מחקר על ענפי משפחתם לדורותיהם. הפיקו אלבומים וגם דיסקים ושלחו לבני משפחתם.מונה וזאב, זוג תמיד, תומכים זה בזו בשעת מחלה וצער, כמו בימי שמחה ושיגרה. הם לעצמם כל כך ביחד, בהשלמה, בשלמות, בכבוד ובהדדיות נדירה וראויה.תקופת-מה היה מחנך של כיתת "שלהבת". אח"כ השתלם בסמינר "אורנים" ובאוניברסיטה העברית בירושלים.תקופה מסוימת שימש כגזבר במועצה האזורית.במלחמת יום הכיפורים איבדו מונה וזאב את בנם בכורם דובי ז"ל. היה זה אסון כבד עבורם. אבל זאב ומונה נצרו את כאבם והתמודדו בדרכם עם השכול.זאב מצא נחמה בעיסוקיו והשקיע את מרצו ברכישת ידע. בשנת 1978 עבר זאב התקף לב קשה, אך בזכות האופטימיות הטבועה בו, הנחישות והוויטליות שלו יצא מן האירוע הקשה. הוא חקר ולמד ביסודיות על המחלה. היה חשוב לו להבין את הפרטים וגיבש את דרך ההתמודדות עם המחלה שליוותה אותו כל חייו. היה בו צרוף נדיר של אופטימיזם וריאליזם שהדריך אותו לאורך כל הדרך.הוא החל לשמור בקפדנות על משטר תזונה נכון והתמיד בפעילות גופנית.הוא התייצב מבחינה בריאותית, למד באוניברסיטה הפתוחה והשלים את התואר האקדמאי במקצועות הפיסיקה והמתמטיקה. את התעודה קיבל בשבוע שבו חל יום הולדתו ה-65. מונה וזאב נהנו מטיולים בארץ ובעולם, למרות הקשיים הרבים מבחינה בריאותית. הם ניצלו היטב את הזמן העומד לרשותם לבילוי המועדף הזה. זאב הנציח במצלמתו מאות תמונות מהטיולים ועם חזרתם ארצה היה מסדר, מארגן ומתעד הכל באלבומים מסודרים להפליא.זאב היה מתנגד חריף לכפייה דתית, אבל לעומת זאת, אהב לשקוע וללמוד במקורות היהודיים. הוא החל בלימודיו בחוג של אסף שלוי ז"ל, שהיה ידיד ובר-שיחו בנושא זה ובאחרים. המשיך עם חוגו של אנדד והיה משתתף קבוע בחוגי המועצה האזורית. לאחר ההרצאות תמיד שאל והתווכח עם המרצים והפגין ידע רב. לחברים זה היה הסימן בד"כ ללכת הביתה...זאב היה בעל ראש פתוח ולא חשש להתמודד עם טכנולוגיות חדשות. הוא רכש מחשב אישי, חיש מהר למד בעזרת ספרי הדרכה והרבה תמיכה טלפונית של אמציה. השתלט על המטֶרְיָהוביסודיות האופיינית לו ניצל את כל האפשרויות הגלומות בכלי. בשנה האחרונה התדרדר מצבו הבריאותי של זאב, בספטמבר, לאחר שהתאושש מניתוח שעבר, התעקש להשתתף בשמחת כלולותיה של נכדתו ענבל. זה היה האירוע המשפחתי האחרון שבו השתתף זאב.הסתלק מאיתנו זאב איש תאב דעת, משכיל ומתעניין תמיד. היֶקֶה שאינו מרפה מהפרטים הקטנים. יסודי, קפדן ונחוש. אופטימיסט-ריאליסט, שלחם בעקביות ובעקשנות במחלותיו וזכה לאריכות ימים, וידע להנות ממה שאיפשרו לו החיים. בצנעה הילך בינינו, ולצדו, תמיד, מונה. עד שכשל גופו, ובדרכו שלו ביקש לסיים את חייו, בעודו צלול ביקש רק להקל ולשכך את כאביו.זאב נפטר בביתו בשעת צהרים. מונה בת זוגו הנאמנה, ובנו אמציה היו לידו. יהי זכרו ברוך.