שזר יוסף

יוסף נולד בבגדד, בירת עירק, בן שני למשפחה בת 8 נפשות. המשפחה הייתה ענייה ויוסף נרתם מגיל צעיר ביותר לעזור לפרנסת המשפחה, בצד לימודיו בביה"ס.
יוסף נתן שיעורי-עזר לילדים, עסק במסחר זעיר ובכל פרנסה שיכול היה למצוא. בזכות מאמציו אלה עברה המשפחה משכונת העוני בה התגוררה לשכונה אמידה יותר. מגיל צעיר היה חניך בתנועת הנוער "החלוץ" ונמנה על פעיליה.
לאחר שממשלת עירק החלה במאסרים של פעילי התנועה והייתה סכנה שגם אל יוסף יגיעו – הוא הצטרף לקבוצת עולים שעלו ארצה ללא רישיונות עלייה תוך גניבת הגבולות. השנה הייתה 1944 יוסף וחבריו הצטרפו להכשרה קצרה בנען.
יוסף ורחל חברו האחד לשנייה בהכשרה זו , שהתאחדה עם גרעינים נוספים של תנועת החלוץ מבבל, והתגבשה לקבוצה שהצטרפה בגדרה למייסדי בארי. רחל ויוסף נישאו בתקופת שהייתם בסדום, לאחר מספר חודשים הגיעו לקיבוץ הזעיר בגדרה.
יוסף עבד מספר שנים כנהג משאית בקו גדרה – נחביר. בגדרה נולד בנם הבכור גדי. יחד עם כל הקבוצה הקימו את בארי. יוסף עסק שנים רבות בנושאי ביטחון, שימש גם בתפקיד רשמי והיה לו עניין אישי רב בנושא.
בבארי נולדו הבנים ארנון ועוזי.
בראשית שנות השישים של המאה העשרים חלה יוסף וכתוצאה ממחלה זו נפגעו ריאותיו והוא סבל מקשיי נשימה שפגעו קשות בתפקודו. במשך שנה אושפז בבית חולים מיוחד לבעיות נשימה בקולרדו וחזר לבארי במצב יחסי טוב.
בתקופה זו הקים את ענף המכוורת בבארי, אולם מצבו הבריאותי שוב הורע ורופאיו המליצו על מעבר למגורים באזור יבש יותר.
יוסף ורחל עברו לגור באילת, יוסף עבד כמורה לנהיגה והמשפחה נפרדה מבארי.. ב-1975 קיבל יוסף התקף לב קשה ויצא ממנו בכוחות עילאיים מלווים במאבק קשה ועיקש.
איש חולה היה יוסף, אבל תמיד שמח בחלקו, אופטימי, אהב את כולם וכולם אהבו אותו. עזר לכולם ככל אשר יכול היה ותמיד העדיף את בני משפחתו הקרובים על עצמו. תרם להם ככל שיכול היה, ובעשותו כן שפר מצב רוחו.
יוסף נהג לומר שמאז שהתגבר על התקף הלב הקשה – כל יום שעבר הוא רווח נקי שנותן לו כוח להמשיך, על אף מצבו הבריאותי הקשה. תמיד נלחם בגבורה במחלותיו וגילה רצון עז להחלים.
ב-12.1.1998, הוא לא הצליח להתגבר ונפטר בביתו באילת.
הניח אחריו את רחל, שלושת הבנים, הכלות ותשעה נכדים.

יהי זכרו ברוך