בכר יוסף

קורות חיים:  

סבא יוסף נפטר ביום שישי בערב, ט"ו טבת תש"ס, 24.12.99 , אחרי מחלה קצרה.
בארי הייתה ביתו האחרון, בו חי עם שניים מבניו ומשפחותיהם.
סבא יוסף נולד בטורקיה, בעיירה סיליוריה, ביום שבת בחנוכה בסוף שנת 1918. הוא היה בן הזקונים במשפחתו שכללה חמש אחיות ואח נוסף. אחיו ואחיותיו היגרו במשך השנים לקובה, ההורים עם הסבתא אחת האחיות ויסף הצעיר, שהיה בן חמש, עלו לארץ דרך סוריה.
המשפחה השתקעה ברחוב נוה-שאנן בתל-אביב, הקימה רפת והתפרנסה ממכירת החלב.
מאוחר יותר עברו לרחוב פלורנטין, ובעזרת אח שהוזעק לארץ מקובה, הקימו גם כאן רפת גדולה. סבא יוסף שהיה עדיין ילד, נהג לרכב על חמור ולמכור חלב, כך תרם גם הוא את חלקו בפרנסת המשפחה.
בגיל 17 התחיל יוסף לעבוד במאפיה, רכש את המקצוע ובשנות ה-50 הקים עם שותף  בבני-ברק, בית-חרושת "עוגיות גושן" לביסקוויטים ועוגות. בבית-החרושת עבד שנים רבות מבוקר עד ערב עד לסגירתו בשנת 1995. במלחמת העולם השנייה, ביום בו הופצצה תל-אביב, נשא יוסף לאישה את פאני. כעבור שנה נולדה בת שנפטרה ממחלה. אחר-כך נולדו הבנים: יצחק, אברהם (צ'יקו) ויעקב.
בשנות ה-50 המוקדמות חלתה פאני ולא יכלה לטפל בילדיה והם נשלחו לפנימיות. ב-1956 נפטרה פאני.
יוסף שיקם את חייו, כעבור 4 שנים נשא לאישה את שרה, איתה חי בהרמוניה ואהבה. הם הרבו לבקר בבארי ונהנו להשתעשע עם הנכדים. כששרה חלתה, סעד אותה יוסף במסירות רבה, כשנפטרה התקשה להתמודד עם הבדידות והצטרף לשני בניו יצחק וצ'יקו בבארי. הוא רווה נחת ממשפחתו המורחבת, בנים, כלות, נכדים ונינים שכולם אהבו אותו וחלקו לו כבוד. לרבים מילדי בארי הוא זכור כסבא חביב ואהוב.
בן 81 היה במותו, ביקש להיטמן ליד בני משפחתו בבית העלמין "סגולה" בפתח-תקווה.

יהי זכרו ברוך