אבנד שלמה

קורות חיים:  

שלמה נולד ב-26.2.1888 בעיירה אולנוב שבגליציה, למשפחה יהודית דתית. האב ישב רוב הימים בבית-הכנסת והאם פרנסה את משפחתה רבת הפיות. בגיל ארבע התחיל שלמה את לימודיו ב"חדר". יותר מאוחר, בבד בבד עם לימודי התורה והמשנה, למד מתמטיקה אצל מורה פרטי – בשטח זה הבטיח רבות.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא האוסטרו-הונגרי ונלחם במשך 4 שנים עד תום המלחמה.
בינתיים נאלצו היהודים לעזוב את כפריהם בגליציה ומשפחות אבנד נדדו והגיעו לדיסלדורף שבגרמניה. שם התיישבו, התרבו והתבססו. כל ראשי המשפחות עסקו במסחר זעיר. שלמה שהצטרף למשפחתו בסיום המלחמה, נשא לאישה את רוזה ויטמן (באמצעות שידוך). נולדו להם שלושה ילדים: חיה, דן וברוך.
כשנה לפני עליית היטלר לשלטון עם התערערות המצב הכלכלי בגרמניה, החמיר מצבה של משפחת אבנד, הם עזבו את דיסלדורף ועברו לברלין למשפחתה של רוזה.
מיד עם עלייתו של היטלר לשלטון התחילו בני הזוג להתרוצץ ב"משרדי העלייה".
"עליית הנוער" הסכימה לשלוח את חיה ודן לארץ-ישראל – אולם ההורים לא היו מוכנים לשמוע על הפרדת הילדים מהמשפחה. לבסוף באה הישועה מצד אחותה של רוזה, אשר הייתה כבר בארץ: היא שלחה הודעה רשמית שלמשפחת אבנד יש סכום כסף נכבד בבנק בא"י. כתוצאה מכך קיבלה המשפחה "סרטיפקט של קפיטליסטים", וב-21.11.1933 עלתה המשפחה ארצה.
בארץ, למרות ייסורי  הקליטה, הייתה המשפחה מאושרת על שהצליחה להגיע ארצה. שלמה עבד כ"פועל שחור" בבנין, הוא המתין פעמים רבות במרתף של בית-ברנר בתור לקבלת יום עבודה. שנתיים אחרי עלייתם ארצה נפטר בנם, ברוך בן ה-4, מדלקת ריאות. הכאב על אבדן הבן הקטן והחמוד, היה קשה מנשוא.
ב-1955, בהגיע שלמה לגיל 67, התגלתה אצלו מחלה ממארת. דן וחברים מבארי השפיעו על שלמה ורוזה לעבור לבארי. הם היו בין ההורים הראשונים בקיבוץ.
שלמה הספיק לחיות עוד 4 שנים בבארי. הוא היה מאושר כאן בין החברה הצעירים ועבד בכריכייה בדפוס. המחלה הממארת הוסיפה לכרסם בו והוא נפטר ב-12.2.1959.

יהי זכרו ברוך