רנצנהופר אוטליה (אוטי)

כולנו הכרנו את אוטליה רנצנהופר כסבתא אוטי.
אמו של זאב ע', סבתא אוטי, הגיעה אלינו לפני כ-13 שנה לאחר מות בעלה.
אוטי רנצנהופר נולדה בפברואר 1893 בוינה למשפחה מסורתית. אביה היה גבאי בית הכנסת בעיר. בוינה הקימה אוטי משפחה. למשפחה שני בנים.
עם כניסת הנאצים לוינה נלקח בעלה של אוטי למחנה ריכוז. תוך הבטחה לעזוב את וינה מיד, הוא הצליח להשתחרר מהמחנה.
בחוסר כל עזבה המשפחה את ביתה, והגיעה לאיטליה. כעבור שנה   ב – 1939 הצליחו לעלות על האונייה האחרונה שהפליגה לישראל, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. אוטי, בעלה ושני הבנים הגיעו לישראל בחוסר כל.
כגורל הרבה מהיהודים שברחו מהתופת הנאצית הגיעו גם הם ללא רכוש וללא תעודות העו"ד של אבי המשפחה, האב נאלץ לחפש מקורות פרנסה אחרים וגם אוטי נאלצה לעבוד קשה לפרנסת המשפחה.
מאז בואה של אוטי אלינו הכרנוה כאישה נוחה, שלא דרשה מסביבתה והסתפקה במה שהיה לה. היא ידעה לברך בבוקר – טוב  עם חיוך על פניה, כל מי שנפגשה אתו בדרכה, העברית לא הייתה שגורה בפיה, ואף על פי כן ניסתה בגרמנית הוינאית שלה לדבר עם כולם ובייחוד עם החברות במחסן הבגדים בו היא עבדה בהתמדה רבה.
עד ימיה האחרונים ניהלה אוטי קורספונדנציה ענפה עם אחותה באנגליה וחברותיה בחיפה.
לפני כארבע שנים קבלה התקף לב ראשון. למרות זאת ניסתה לשרת את עצמה במידת יכולתה ולא ליפול למעמסה לאחרים.
לפני שבועיים קבלה התקף לב נוסף ונלקחה לבית-החולים.
נפטרה ביום שבת בשעות אחר הצהריים.

יהי זכרה ברוך