בויאנג'ו מטילדה
אנו נפרדים היום מאישה שתהפוכות חייה, שמחותיה וצערה יכלו להיות ספר מרתק.
מטילדה נולדה למשפחת סוחרים אמידה בסנטה-פה, ארגנטינה. את חיים ז"ל, לימים בעלה, הכירה בהיותה בת 16, מאז ועד מותו הייתה איתו בקשר עמוק ואוהב. בת 18 הייתה בנישואיה והזוג הצעיר עבר לבואנוס-איירס הבירה. חיים פתח שם סטודיו לצילום. מטילדה הגשימה את חלום חייה – למדה מוזיקה והפכה להיות מורה לפסנתר. הסטודיו התפתח והפך להיות מפורסם ברחבי העיר, מטילדה הצטרפה לבעלה ובעצם ניהלה את העסק המשגשג.
המשפחה ידעה עושר ורווחה. הם היו מעורים היטב בקהילה היהודית-ציונית בעיר, תרמו כספים, עזרו בארגון החגים היהודיים ובחגיגות יום העצמאות למדינת ישראל. ביתם היה בית ציוני חילוני. לזוג נולדו שתי בנות: חגית ז"ל וחברתנו רחל.
כדי לשרת את הלקוחות הרבים עבדו חיים ומטילדה מבוקר עד ערב, וכמעט ולא הספיקו להנות מהרווחה הכלכלית שידעו. הם החליטו להשקיע את הונם בעסקים, אך ההשקעה לא עלתה יפה ובעצם הם ירדו מנכסיהם והיו צריכים להתחיל הכל מבראשית. שוב נפתח סטודיו חדש לצילום. ובאמצעות עבודה קשה ומאומצת החלו הלקוחות לחזור.
בעקבות גרושי הבת חגית בישראל, החליטה מטילדה שמקומה לצד בתה הבכורה, וכל המשפחה עלתה לארץ. בתהליך העלייה, שוב אבד מעט ההון שנצבר. המשפחה הגיעה לבאר-שבע וחגית וילדיה הצטרפו לדירה הזעירה. התנאים היו קשים ביותר, השפה זרה, הכל קשה. מטילדה מגדלת את ילדיה של חגית. במיוחד קשה הייתה למטילדה החלטתה של הבת רחל, להפסיק את לימודיה ולעזור בפרנסת המשפחה.
ב-1984 הגיעו מטילדה וחיים לבארי. מטילדה התחילה את עבודתה במחסן הבגדים. גיהצה את בגדינו בחריצות ונאמנות עד לפני חצי שנה, כאשר חלתה.
כשבעלה חיים נפטר הייתה זו עבורה מכה קשה שממנה לא התאוששה עד מותה. תמיד הזכירה את חסרונו, חלמה עליו בלילות והרבתה לפקוד את קברו. 9 חודשים אחרי מות חיים, נפטרה בפתאומיות הבת הבכורה חגית. צערה של מטילדה העמיק והיא הרגישה שבעצם לא נפרדה מחגית.
על-אף תהפוכות חייה, נשארה תמיד אישה שקטה ונעימה. הפינה הקטנה שלה בבארי הפכה לפנינה של חייה. היא אהבה את המקום, את החגים, את ימי שני אחה"צ בבריכה. לבני משפחתה ולאורחיה הייתה מספרת על בארי בגאווה רבה. עד יומה האחרון רצתה להישאר חלק מבארי, וזכתה לכך.
היא הייתה חלק ממשפחתה בבארי, קשריה עם רחל התעצמו והעמיקו ככל שרבו האבדנים בחייה.
במותה הותירה 8 נכדים ו-5 נינים.
יהי זכרה ברוך