גלברד איריס

איריס נולדה בת"א, ב-1.2.1959. בת בכורה ליפה ואריה גוטרייך (אלעד).

אחיה האהוב, קובי, נולד שש שנים אחריה. את ילדותה בילתה בת"א, התחנכה בבתי ספר שונים בעיר והייתה ילדה שמחה, "הילדה של אבא". בהיותה בת 16 חרב עליה עולמה עם מותו של אביה ממחלה קשה. הקשר עם קובי התהדק עוד יותר. קשר טוב זה נמשך עד יום מותה.

איריס התגייסה לצה"ל, למשטרה הצבאית. שרתה ברפידים שבסיני, כפקידת מצ"ח. איריס שנאה את מדי הצבא האחידים ואת המסגרת הנוקשה, אך אהבה מאד את השקט, את השקיעות והזריחות במרחבי במדבר. שם במדבר מצאה את אהבת חייה. ב-1978 באחת מתורנויות הלילה, איריס והדר נפגשו ונפשותיהם נקשרו זו לזו.

עם שיחרורה, איריס המשיכה לחפש את השקט והרוגע. ירדה לערבה לעבוד בקטיף פרחים במושב תומר. לאחר תקופה קצרה, געגועיה להדר גברו והיא באה לגור איתו בבארי. איריס התחילה ללמוד בסמינר למורות למלאכה בגבעתיים. היא נסעה יום יום הלוך וחזור. ביום חורף אחד השאירה להדר הודעה שהיא נמצאת אצל חברה באופקים, ומצפה שיבוא לקחתה משם. הדר חיפש אותה מדלת לדלת בדאגה רבה וכשמצא אותה הציע לה נישואים והם החליטו להתחתן.

ב-1981 איריס והדר התחתנו בבארי בחתונה לכל הקיבוץ, יחד עם עוד שני זוגות. איריס אהבה מאד את החתונה אך הצטערה שאביה לא היה נוכח בחתונתה בקיבוץ. כך החל פרק חדש בחייה: הקמת משפחה ובית עם הדר והסתגלות לחיי הקיבוץ. במשך שש שנים איריס חייתה בבארי – עבדה, לימדה ותרמה – אך לא הרגישה שלמה להיות חברת קיבוץ. איריס אהבה אינטימיות, את ביתה שלה, וגם את הטבע והנוף, אך היה לה קשה להסתגל לצפיפות החברתית, לחדר האוכל הגדול ול"קיבוצניקיות".

ב-1984 נולד בנה הבכור ארי, שנקרא על שם אביה האהוב.

ב-1988 נולדה בתה דניאל, ועם לידתה החליטה איריס לשים קץ להתלבטויות ולהתקבל לחברות בבארי. ב-1991 הצטרפה שפרה למשפחה. הם רצו בת גדולה "בלי להתאמץ" וקיבלו את שפרה במתנה. איריס והדר פתחו בפניה את ביתם ואת ליבם, ועטפו אותה בחום הייחודי שלהם, ושפרה השיבה להם אהבה. היא הייתה לבת ולאחות לילדיהם.

ב-1995 נולד ירון בן הזקונים.

איריס נפטרה ב-16.10.1997.

יהי זכרה ברוך