חסר רכיב

הלמן גדע'לה (גדעון)

הלמן גדע'לה (גדעון)
-
23/09/1936 - 14/05/2009
קורות חיים:

נולד בשכ' בורכוב - גבעתיים 23/9/1936נפטר בבארי 14/5/2009גדע'לה,קשה לדבר עליךָ בזמן עבר, כי דמותךָ עומדת למולנו.נולדתָ ב-23.9.1936 בגבעתיים, שנקראה אז שכונת-בורוכוב, להוריך שלמה ובלה הלמן, ואח צעיר לבן-ציון, חנה ויגאל. נולדתָ כגדעון, אך בשבילנו תמיד היית גדע'לה.החיים בבית היו צנועים, ופעמים רבות עזרתָ לאבא בעבודה ולאמא בעבודות הבית, אחרי שחזרתָ מבית הספר.ניהלתָ ויכוחים פוליטיים עם אביך, שהיה "ציוני כללי", ודעותיךָ היו יותר שמאליות.אחיךָ, אחותךָ וגיסךָ היו בפלמ"ח. במלחמת השחרור נהרג אחיךָ הבכור בן-ציון, בקרבות "עירק סואידן" כל אחֵיךָ היו בתקופה מסויימת חברֵי גרעינים שעברו לקיבוצים, וגם אתה הצטרפתָ להכשרה, והלכתָ ל"הגושרים", עם קבוצתךָ מ"הנוער העובד". בקיבוץ המאוחד הוחלט שקבוצתכם תקים מחדש את נווה-אור, ועברתם לשם.לפני הגיוס לנח"ל יצאתָ עם משלחת של רקדנים לוורשה, להשתתף בפסטיבל של הנוער הדמוקרטי. בצבא עברתָ, בין היתר, גם קורס צניחה והִשתתפתָ בפעולות תגמול, יחד עם גדוד צנחנים.באחת הפעמים נִלקחתם למקום לא ידוע, ורק כשהִגעתם, הוסבר לכם שאתם משתתפים ב"מבצע קדש". נלחמתם ב"מיתלה" ותוך כדי המלחמה חבר שלכם נפצע קשה ונשרף כמעט כולו. 10 חברים מהגרעין, ואתה ביניהם, התנדבתם לתרום פיסות עור, כדי להציל את חברכם. כששהיתָ בביה"ח לצורך זה, פיספסתָ את הצניחה הקרבית ב"ראס סודר" והִצטערתָ על כך מאוד. בנווה-אור נִישׂאֵתָ ללאה'לה, ובשנת 1957 עברתם מנווה-אור לבארי, וכאן נולדו שלושת ילדיכם, מיכל, גילי ז"ל וגליה.בבארי עבדתָ במסגריה, נגריה, מוסך, דפוס, ריכזתָ את ענף הדיר, ותקופה זו היתה יפה בחייךָ, כשגולת הכותרת היתה עונת גז הכבשים.מילאתָ תפקידים בריכוז קניות, ריכוז תרבות, סידור-עבודה, לימדתָ ב"בארות", הִדרכתָ בביה"ס, ליוויתָ גרעינים שהיו בבארי, הִשתתפתָ ב"בימת- הקיבוץ".ביומנךָ כתבתָ בשנת 1974: "כבר שבוע שאני חולה, ירדתי במשקל ואני מרגיש שאני הולך ונגמר". אך למרות שהיו לך תקופות קשות והרגשתָ לא טוב, הִמשכתָ למצות את החיים. נִפרדתָ מלאה'לה, וכעבור כמה שנים קשרתָ את חייךָ עם שולה, שהיתה איתךָ עד רגעיךָ האחרונים.הִספקתָ לטייל הרבה בחו"ל, אהבתָ לרקוד והִשתתפתָ בחוגים לריקודי-עם, אהבתָ לשיר ותמיד נזכור איך ליוויתָ את השירה בתיפוף בשתי כפות. אך מצב הבריאות הלך והחמיר, ולמרות זאת, לא ויתרתָ על עבודה, ועם כל הקושי, הייתָ קם כל בוקר ועובר בין המכוניות, לבדוק שהכֹל בסדר והנוסעים ישובו בשלום, בלי תקלות בדרך.את יום ההולדת ה-70 שלךָ חגגנו ב"זולה" עם חברים מהכשרת נווה-אור ובארי, ועם המשפחה. כבר אז נִראיתָ לא במיטבךָ, אך השתדלתָ להצניע זאת ולשמוח עם כולם.כוחךָ לא עמד לךָ יותר, ונפרדתָ מאיתנו בבית שאהבתָ, בזרועות האישה שאהבתָ, ואתה רק בן 73.נוּח בשלום על מִשכבךָ, יהי זִכרךָ בּרוּך.


 

חסר רכיב