אפשטיין אלימלך

אלימלך נולד בליטא, בבית שומר על המסורת היהודית, אותה לא זנח עד יום מותו. כבר בבחרותו דבק ברעיון הציוני. הדברים באו לידי ביטוי בפעילות בקרב הקהילה הקטנה בעיירה קושדריי הליטאית. הפעילות התבטאה בעיקר באיסוף כספים, חפצים ודברי ערך למען "קרן היסוד" וה"קרן הקיימת לישראל". כדי שאלה תגאלנה את אדמות ארץ ישראל. מסמכים שנותרו מעידים על פעילות מבורכת זו.

מכאן לא ארכה הדרך לעלייה ארצה. לאחר שנולד הבן החמישי – עלה ארצה בשנת 1925, כשהוא משאיר את המשפחה: אם וחמשת הילדים, בעיירה, עד שיכין עבורם בית ומקור פרנסה.

בזכות צעד נועז זה, חרף לחצים ודברי שכנוע של קרובי משפחה, שרצו למנוע ממנו לעשות צעד בלתי "אחראי" זה – משפחתנו הינה היחידה שנותרה בחיים לאחר השואה.

רק אחרי חמש שנות שהותו בארץ עלו האם וחמשת ילדיה והצטרפו אליו בשנת 1929.

התנאים לקליטה בארץ בעת ההיא היו קשים ביותר. אולם במאמצים משותפים בנו את ביתם בשכונת הפועלים "נשר", שליד חיפה.

לאחר שבני המשפחה גדלו ונטשו את בית ההורים, כל אחד לדרכו, וכשהזקנה החלה לתת את אותותיה – העתיקו אלימלך ורעייתו חנה את ביתם לבארי. למרות גילו המתקדם היו החיים בבארי הנבנית והולכת כמשב רוח רענן בשביל אלימלך. הוא רצה בכל מאודו לסייע ולהיות שותף לעשייה ולא תמיד תאם הדבר את כוחותיו.

זכור כיצד זיגג את החלונות הגבוהים של ה"דפוס החדש" באותם ימים. אחר כך נאלץ להסתפק בעבודה מתונה ומותאמת למצב בריאותו.

נפטר ללא התרעה מוקדמת ב-9.5.1958

יהי זכרו ברוך