אפרת דוד
אפרת דוד היה חבר בקיבוץ בארי משנת 1944, עד יום מותו, ביום שישי 15.6.2001
דוד נולד בפולין בעיר קאליש ב-30.12.1921, בשם קלמן שר, למשפחה יהודית חילונית.
כשהיה בן 18 פרצה מלחמת העולם השנייה. משפחתו נלקחה לגטו ורשה, הוא ניצל כיון שלא שהה בבית באותו זמן. הוא שוטט ברחבי פולין, ללא חפצים, מראהו ארי (בלונדיני תכול עיניים), וכך הצליח לשרוד.
בנדודיו הגיע לרוסיה, עבד בייצור פרוטזות רפואיות עבור בית-חולים של הצבא האדום. ביוני 1941 גויס לצבא האדום, שם פגש קבוצת שבויים פולנים שסיפרו לו על הקמת הצבא המחתרתי הפולני בחסות בריטית. דוד החליף מדים והפך להיות חייל בצבא "אנדרס". קלמן (דוד) המשיך עם הצבא לכיוון עירק, כדי לשמור שם על מקורות הנפט בכירכוך. בעירק שהה כשנתיים, משם פנה צבא אנדרס לכיוון איטליה, כדי להצטרף לחזית נגד הנאצים. הדרך עברה מעירק לירדן ומשם לפלסטינה, מצרים ואיטליה.
היהודים המעטים ששירתו בצבא אנדרס חיכו ללילה בו חנתה השיירה בפלסטינה, כדי לברוח. כשהרכבת עצרה לחניית ביניים בעזה, ירדו ממנה החיילים היהודים וחמקו לאזור היישוב היהודי בארץ.
השנה הייתה 1943, קלמן (דוד) הצליח להגיע לנשר, שם גרה דודתו, שעלתה ארצה לפני פרוץ המלחמה. כיוון שנחשב עריק, נאלץ להתחבא ולחליף את שמו. קלמן הפך להיות דוד ומאז נקרא דווידשר. הוא הוברח לקיבוץ מעוז – חיים ע"י בנות הדודה, שהיו חברות בגרעין המיועד לבארי.
הצעיר בעל המראה הארי ידע לדבר רק בפולנית וביידיש. ועדת הקליטה של הגרעין – מרים בר-סיני, דאגה לו למתורגמנית דוברת שפתו. אסתר ווינשטוק היא אשתי, נבחרה לתפקיד. וכידוע התרגום הסתיים בחתונה.
עם ההכשרה הגיע ממעוז לגדרה ומשם לנחביר. בהיותו בנחביר עסק בין שאר העבודות, באפיית לחם לחברים.
עם המעבר לבארי, פתח סנדלריה והיה מתקין סנדלים לילדים וחברים, ונעליים אורטופדיות לנזקקים. בשנת 1949, במסגרת המבצע הלאומי "והיה שמך אך עברי", החליף את שם משפחתו לאפרת. אך הכינוי דווידשר דבק בו. לבארי הגיעו דוד ואשתי עם ילדיהם אמיר הבכור ונורית, פה נולדה בת הזקונים, דליה.
עם השנים התרחבה המשפחה : 12 נכדים ו-10 נינים, ועוד היד נטויה, רובם מתגוררים בבארי. עבור דוד המשפחה המורחבת הייתה עיקר חייו, לאחר שאיבד את משפחתו בשואה.
מאז ערב שבועות היה מאושפז בביה"ח "סורוקה" בגלל מחלת הסכרת, ממנה סבל שנים רבות. בערב שבת נפטר מדום לב, והוא כבן שמונים.
יהי זכרו ברוך!