אבנד דן

בנם של רוזה ושלמה ז"ל. נולד בדיסלדורף שבגרמניה , כשאחותו חיה בת שנתיים. בהיותו בן שש נולד אחיו הצעיר שנפטר אח"כ, בשנה הראשונה לעלייתו ארצה. שנתיים למד דן בגרמניה – שנה בדיסלדורף ושנה בברלין, לשם עברה המשפחה ב-1932. עם עליית היטלר לשלטון – החליטה האם שיש לעלות ארצה וב-1933, שנת העלייה הגדולה מגרמניה – מגיעה משפחת אבנד לארץ. וכאן – חוסר עבודה וקשיי קליטה. כמקובל אז – כעזרה לעולים החדשים – אומץ דן ע"י משפחת סמילנסקי ברחובות, שם הרגיש מצוין ולמד עברית. מששב הביתה, עברו ההורים לרמת-גן ודן למד בבית הספר בשכונת בורכוב. עם סיום ביה"ס היסודי לא רצה דן להמשיך ללמוד – והלך לעבוד כנער שליח בביח"ר "עלית" ומכאן מצא את דרכו להכשרה במעוז, והוא מעמודי התווך של הקבוצה. מאז – בראש שליחויותיה. עבודת חוץ בבנימינה, מהראשונים בגדרה, ב-1944 היה סדרן עבודה של הקבוצה ואח"כ היה סדרן עבודה כללי של מועצת פועלי גדרה. ב"שבת השחורה" – בדרכו ללשכת העבודה – נתפס ונלקח, יחד עם שרגא, למחנה לטרון. ב-1947 ירד דן לסדום וערב מלחמת העצמאות, משבא לחופשה הביתה, נסגרה הדרך והוא נשאר בנחביר, נקבע כנהג המשאית, גומא מרחקים, נפגש עם נופים ואנשים. לאחר שנים בקואופרטיב "הנגב" יצא לקורס מרכזי משק בעין חרוד – ומאז, לסרוגין, היה מרכז משק או גזבר. יחד עם עתליה הוא מקים את ביתו-משפחתו, אולם יצר הנדודים מפעם בו והוא יוצא לסיור בן שלושה חודשים, בספינת דייג מסביב לאפריקה. לאחר ריכוז הפרדס – יצא דן לשליחותו האחרונה כגזבר ב"מתמור". כשהוא מרוצה מעבודתו, מאושר בילדיו ובמשפחתו והנה כשהכל היה כל כך טוב.... נספה באסון התאונה ב-25.3.1973

יהי זכרו ברוך