נטע אמנון (אטו)
-
28/05/1925 - 07/06/2010
אמנון (אטו) נטע נולד בפריז,ב-28 למאי 1925,
אטו האיש רב השמות: בבית היולדות קיבל את השם ז'אן, בברית המילה ניתן לו השם אברהם, בגן הילדים בברלין הוא נקרא ארתור וילדי תל אביב הפכו את ארתור לאטו. כשהתגייס למשטרת המנדט אימץ שם עברי – אמנון נטע. גלגולי השמות של אטו הם גלגוליו של נער יהודי באירופה ערב מלחמת העולם השנייה ועלייתו ארצה בטרם מדינה, אך מעידים גם על אישיותו המיוחדת.
ההורים אסתר ומאיר היגרו בצוק העיתים מפולין לצרפת, שם נולד אטו. הוריו נפרדו בעודו רך בשנים, אטו ואימו עברו לברלין, שם חיה כל המשפחה המורחבת ביחד עד תחילת גילויי אנטישמיות שפגעו ברכושם והיה חשש לחייהם. המשפחה עברה לפריז וחיה במחסור ובעוני, כפליטים, נתמכו ע"י הקהילה המקומית.
אטו בילה את רוב ימיו מחוץ לכותלי בית הספר, והצטרף לחבורות רחוב של ילדים יהודים שהרבו להסתבך בקטטות עם חבורות של ילדי פריז הגויים. למרות שלא זכה לחינוך מסודר כילד, היה לאיש צמא ידע, אוטודידקט.
אמו הייתה חברה בתנועת פועלי ציון שמאל, ואטו למד לבקשתה, עברית, בבית ספר של יום ראשון. המשפחה הרחבה עלתה לארץ, אטו ואימו הצטרפו אליה ב- 1936, בימי המאורעות בארץ. האם והילד התגוררו בדירת חדר קטנה בתל-אביב. אמא אסתר הביאה איתה מפריז את מכונת התפירה שלה, שהייתה לה מקור הכנסה בארץ.
כשמלאו לאטו 14, אמו קיבלה עבודה כאם בית בכפר הנוער בן- שמן והוא הצטרף לקבוצת "עלומים" בכפר, שם פגש את זאב וכסלר שהפך לחברו. יזהר סמילנסקי לימד את הקבוצה תנ"ך, אטו ציין שמכאן באה אהבתו לתנ"ך.
יחד עם זאב הצטרף להכשרה של הנוער העובד במסדה. מכיוון שבהכשרה היו חסרות בנות, נשלחו שניהם להביא בנות מהכשרת עין גב. הם הביאו את איילה.
ההכשרה עברה לרמת יוחנן, אטו ואיילה עבדו ביחד בדיר הכבשים והפכו לזוג אוהבים. שם גם כתב מתתיהו שלם את השיר הידוע על "רועה ורועה " המיוחס לאטו ואיילה, שאהבתם העזה התקיימה כל הימים. בימי הציפייה לעלייה להתיישבות, התפרנסו אטו ואיילה יחד עם חברם הטוב מההכשרה , מאירקה, בגידול עדר צאן בכפר הנוער "שפייה" ועשיית גבינות אותם מכרו לתושבי "זכרון יעקב" והסביבה.
ההכשרה הקימה את קיבוץ "גזר" . אטו עבד בפלחה ואהב מאוד את עבודתו זו. הוא רצה להמשיך לעבוד שם אך הקבוץ גַזָר עליו להיות אופה, זו הייתה העילה לעזיבתו את הקיבוץ.
איילה לא ויתרה על הקבוץ, ואטו התגייס לחיל הים הבריטי, שם שרתו גם נחום ואברמצ'יק בני דודיו, איתם חלק את שנות ילדותו. אך בהעדר פעילות מבצעית כלבבו, כעבור זמן נמאסו עליו עבודות הצביעה ותחזוקת האונייה השגרתית והמשעממת והוא החליט שחבל על הזמן ופשוט ערק מ"צי הוד מלכותו". בהיותו עריק נדד במשך שנה בין מקומות שונים עד שחזר לאיילה, לקיבוץ ו...למאפייה.
אילה ואטו נישאו וניבה נולדה. כשמלאה לתנוקת שנה, המשפחה עזבה את גזר ועברה לגבעתיים, בפרוץ מלחמת העצמאות שירת אטו כאלחוטן ב"גולני",
והשתתף בקרבות בצפון הארץ וכן בכיבוש איילת.
המשפחה התרחבה, עופרה נוספה . זמן מה נשאר אטו בצבא קבע ושירת כאלחוטן ראשי בשלישות בר"ג.
מראשית שנות החמישים הפעיל את התחנה הידועה "פור אקס טי" בנמל יפו. היה לו חשוב להיות בקרבת אימו שהיתה זקוקה לעזרתו. הוא, שגדל כבן יחיד לאם חד הורית, היה מסור מאוד לאמו, כל ימי חייה.
לאחר הולדת ישראל המשפחה הצטרפה לבארי, זו התקופה שבן גוריון הכריז על "התנועה מהעיר אל הכפר". בעודם מתלבטים בין בארי למעגן מיכאל, הובטחו להם בבארי שירותים בבית, עובדה שהכריעה את ה
אטו האיש רב השמות: בבית היולדות קיבל את השם ז'אן, בברית המילה ניתן לו השם אברהם, בגן הילדים בברלין הוא נקרא ארתור וילדי תל אביב הפכו את ארתור לאטו. כשהתגייס למשטרת המנדט אימץ שם עברי – אמנון נטע. גלגולי השמות של אטו הם גלגוליו של נער יהודי באירופה ערב מלחמת העולם השנייה ועלייתו ארצה בטרם מדינה, אך מעידים גם על אישיותו המיוחדת.
ההורים אסתר ומאיר היגרו בצוק העיתים מפולין לצרפת, שם נולד אטו. הוריו נפרדו בעודו רך בשנים, אטו ואימו עברו לברלין, שם חיה כל המשפחה המורחבת ביחד עד תחילת גילויי אנטישמיות שפגעו ברכושם והיה חשש לחייהם. המשפחה עברה לפריז וחיה במחסור ובעוני, כפליטים, נתמכו ע"י הקהילה המקומית.
אטו בילה את רוב ימיו מחוץ לכותלי בית הספר, והצטרף לחבורות רחוב של ילדים יהודים שהרבו להסתבך בקטטות עם חבורות של ילדי פריז הגויים. למרות שלא זכה לחינוך מסודר כילד, היה לאיש צמא ידע, אוטודידקט.
אמו הייתה חברה בתנועת פועלי ציון שמאל, ואטו למד לבקשתה, עברית, בבית ספר של יום ראשון. המשפחה הרחבה עלתה לארץ, אטו ואימו הצטרפו אליה ב- 1936, בימי המאורעות בארץ. האם והילד התגוררו בדירת חדר קטנה בתל-אביב. אמא אסתר הביאה איתה מפריז את מכונת התפירה שלה, שהייתה לה מקור הכנסה בארץ.
כשמלאו לאטו 14, אמו קיבלה עבודה כאם בית בכפר הנוער בן- שמן והוא הצטרף לקבוצת "עלומים" בכפר, שם פגש את זאב וכסלר שהפך לחברו. יזהר סמילנסקי לימד את הקבוצה תנ"ך, אטו ציין שמכאן באה אהבתו לתנ"ך.
יחד עם זאב הצטרף להכשרה של הנוער העובד במסדה. מכיוון שבהכשרה היו חסרות בנות, נשלחו שניהם להביא בנות מהכשרת עין גב. הם הביאו את איילה.
ההכשרה עברה לרמת יוחנן, אטו ואיילה עבדו ביחד בדיר הכבשים והפכו לזוג אוהבים. שם גם כתב מתתיהו שלם את השיר הידוע על "רועה ורועה " המיוחס לאטו ואיילה, שאהבתם העזה התקיימה כל הימים. בימי הציפייה לעלייה להתיישבות, התפרנסו אטו ואיילה יחד עם חברם הטוב מההכשרה , מאירקה, בגידול עדר צאן בכפר הנוער "שפייה" ועשיית גבינות אותם מכרו לתושבי "זכרון יעקב" והסביבה.
ההכשרה הקימה את קיבוץ "גזר" . אטו עבד בפלחה ואהב מאוד את עבודתו זו. הוא רצה להמשיך לעבוד שם אך הקבוץ גַזָר עליו להיות אופה, זו הייתה העילה לעזיבתו את הקיבוץ.
איילה לא ויתרה על הקבוץ, ואטו התגייס לחיל הים הבריטי, שם שרתו גם נחום ואברמצ'יק בני דודיו, איתם חלק את שנות ילדותו. אך בהעדר פעילות מבצעית כלבבו, כעבור זמן נמאסו עליו עבודות הצביעה ותחזוקת האונייה השגרתית והמשעממת והוא החליט שחבל על הזמן ופשוט ערק מ"צי הוד מלכותו". בהיותו עריק נדד במשך שנה בין מקומות שונים עד שחזר לאיילה, לקיבוץ ו...למאפייה.
אילה ואטו נישאו וניבה נולדה. כשמלאה לתנוקת שנה, המשפחה עזבה את גזר ועברה לגבעתיים, בפרוץ מלחמת העצמאות שירת אטו כאלחוטן ב"גולני",
והשתתף בקרבות בצפון הארץ וכן בכיבוש איילת.
המשפחה התרחבה, עופרה נוספה . זמן מה נשאר אטו בצבא קבע ושירת כאלחוטן ראשי בשלישות בר"ג.
מראשית שנות החמישים הפעיל את התחנה הידועה "פור אקס טי" בנמל יפו. היה לו חשוב להיות בקרבת אימו שהיתה זקוקה לעזרתו. הוא, שגדל כבן יחיד לאם חד הורית, היה מסור מאוד לאמו, כל ימי חייה.
לאחר הולדת ישראל המשפחה הצטרפה לבארי, זו התקופה שבן גוריון הכריז על "התנועה מהעיר אל הכפר". בעודם מתלבטים בין בארי למעגן מיכאל, הובטחו להם בבארי שירותים בבית, עובדה שהכריעה את ה