פרידמן בתיה
בתיה פרידמן
31.52018- 14.2.1936
בתיה נולדה בשנת 1936, בפולין, בעיירה קטנה בשם קרשנושלץ, ליד ורשה, להוריה דב ופסיה בוצ'אן. להוריה
היו חנויות והם חיו ברמת חיים גבוהה, היו להם עוזרות ומטפלות. השפה בה דיברו בבית
הייתה אידיש, ואחיה למד תורה בחדר.
כשהייתה בתיה שלוש, פרצה מלחמת העולם השנייה.
כשהגרמנים נכנסו לעיירה, הם אספו את כל היהודים בכיכר ושאלו אותם האם הם רוצים להישאר
בעיירה. באותה התקופה החלו השמועות על מה שהגרמנים עושים ליהודים, לכן משפחתה
החליטה לעזוב את העיירה
וברחה לגבול פולין- רוסיה. באחד הימים הגיעו
חיילים רוסיים לעיירה והזהירו את המשפחה שהגרמנים בדרך לעיירה ושהם הורגים יהודים.
אביה של בתיה ששירת בצבא הפולני ולחם במלחמת העולם הראשונה, הבין שהסכנה מתקרבת,
ושוב המשפחה עזבה וברחה לרוסיה- לבלרוס. שם היה להם טוב עד 1941, השנה בה הגרמנים
פלשו לרוסיה. ושוב... המשפחה עזבה. בתיה
סיפרה שהם נסעו ברכבת מבלי לדעת בדיוק לאן .. העיקר לברוח. בדרך היה קרב מטוסים
בין הגרמנים לרוסים, הרכבת נפגעה וכל הנוסעים ברחו ליער, רק כשהסתיים הקרב הם עלו
שוב לרכבת והמשיכו בנסיעה.
הרכבת הגיעה בסופו של דבר לקזחסטאן, שם המשפחה
השתקמה והייתה במשך – חמש שנים. לבתיה היו חמישה אחים ולאחר המלחמה נותרו רק היא
ואחיה- משה. ארבעה מאחיה נפטרו ממחלות שונות בשל מחסור במזון ותרופות.
במהלך השנים הללו למדה בתיה בבית ספר רוסי, ב-
1946- המשפחה חזרה לפולין, בתיה הייתה בת עשר ולא ידעה את השפה הפולנית. כשהם חזרו
הם גילו שכמעט לא נשארו להם קרובי משפחה- את כולם רצחו הגרמנים, למעט האחים של סבתה
שגם ברחו לדרום רוסיה וחזרו איתם. הוריה של בתיה בחרו להתמקם בעיירה לודז'. בתיה למדה
בבית ספר יהודי. לאחר סיום התיכון למדה בתיה רפואה.
בתיה סיפרה שהיה מאוד קשה להתקבל ללימודי הרפואה,
למבחני הכניסה הגיעו 300 נבחנים ורק 100 התקבלו., כשהיא התקבלה היא הייתה מאוד
מאושרת. בתיה למדה שנתיים רפואה ובאמצע הלימודים עלתה לארץ עם משפחתה. המשפחה
החליטה שהמקום הטוב ביותר ליהודים – הוא ארץ ישראל. בתחילה עלו לארץ האחים של בתיה,
כך שהיה מי שקיבל אותם ודאג להם. משפחתה של בתיה עלתה לארץ בשנת 1957. כשעלו לארץ
התגוררו במעברה בחולון. בתיה שלא ידעה את השפה העברית עבדה בבתי חרושת שונים. אחיה
משה התקבל לעבודה כמהנדס בחברת "חמת". לאחר מספר חודשים בהם עבדה בבתי
חרושת שונים פגשה רופאה שהכירה עוד מפולין, הרופאה הציעה לה לעבוד במעבדה וללמוד
להיות עובדת מעבדה. בתיה עבדה בבית חולים במעבדה ללא תשלום בכדי ללמוד את העבודה,
לאחר מכן למדה את המקצוע בבית ספר לעובדי מעבדה ברמת גן.
העלייה לא הייתה קלה כלל וכלל וזאת בשל קשיי
ההסתגלות לתרבות ולשפה, לבסוף התאקלמה ומצאה עבודה במקצוע שהיא אוהבת.
בשנת 1964 הכירה את נפתלי ז"ל מושבניק
מסתריה שעלה לארץ בשנת 1954 מרומניה. לאחר שנה הם נישאו והתגורר בעיר ברחובות. בתיה עבדה בקופת חולים ונפתלי עבד
כמנהל עבודה בחברת "סולל- בונה".
בשנת 1966 נולדה שולי ובשנת 1969 נולד פרי, בשנת
1992 נפטר נפתלי. בשנת 2003 בתיה עברה להתגורר בקיבוץ בארי, ליד בתה שולי ומשפחתה.
בקיבוץ ביקרה באופן קבוע בבית "איריס"- בית תעסוקה לגיל השלישי ומאוד אהבה
את החיים בקיבוץ ובמיוחד אהבה לבלות עם ארבעת הנכדים שלה- סתיו, סער, גל ושקד.
בשנת 2016 עברה להתגורר ב"נאות –בארי".
בתאריך 31.5.18 נפטרה.