הן יהודית

יהודית נולדה ב-28.11.1927 בבודפסט, בת יחידה להוריה נלי וגבריאל שוורץ. המשפחה הייתה בורגנית עשירה, שהתפרנסה מעגלונות, היו לה 24 סוסים, וגם מכונית. בבית גרה המשפחה המורחבת: ההורים, הסבא והסבתא וארבעה דודים. החיים עברו באושר ועושר, על ילדה יפה שהצטיינה בלימודים ההומניים. כמו כל ילדה בורגנית למדה בלט, נגינה על פסנתר ושפות: אנגלית, צרפתית, הונגרית, גרמנית (מהאומנת), אידיש ועברית. יהודית הייתה בת 11 כשפרצה מלחמת העולם. לאט לאט הרגישה איך הוחמרו ההגבלות על היהודים, ובשנים 1940-42 התחילו להגיע פליטים, שמהם נודע על השואה. יהודית הצטרפה לתנועת הנוער הציונית בני-דרור מחנות עולים.
ב-1944 פלשו הנאצים להונגריה וכבשו אותה ללא התנגדות הצבא. אביה ודודה של יהודית נשלחו לעבודת כפיה בחזית נגד הרוסים. תנועת הנוער ארגנה לחבריה, וליהודית בתוכם, מסמכי זהות מזויפים, ויהודית יצאה עם בת דודתה מהבית כנוצריה, ועבדה כטלפוניסטית בבית-חרושת עד שהגיע תורה לעבור את הגבול לרומניה, ולגור בבוקרשט. משברים ובעיות לא חסרו. למשל, יום אחד נעצרה (לאחר הלשנה) בחשד שהיא יהודיה. קצין ה-SS הראה לה ספר תנ"ך וביקש אותה להקריא ממנו. לא ברור מאיפה היו לה תעצומות הנפש להחזיק את התנ"ך הפוך (למרות שידעה עברית), להצטלב ולשאול אותו מה זה. כך נוקתה מחשד, ושוחררה. אמה נשארה בגטו, ויהודית עברה פעמים רבות את הגבול להונגריה לבקר אותה, וגם שלחה חבילות באמצעות אנשים שעבדו בעבר אצל המשפחה. באמצעות התנועה, הצליחה לסדר להורים שלה כרטיסים לרכבת של קסטנר, אך היות והגרמנים איימו שיתנקמו בשכנים ובבני המשפחה של מי שיברח מהגטו, אמה לא רצתה לצאת ולסכן אחרים.
רומניה נכבשה על ידי הרוסים, והם הרשו ליהודי הונגריה המעטים להישאר שם עד שיוכלו לחזור לשם או לעלות לישראל. יהודית סיפרה שהחברים פחדו לחזור להונגריה ולראות את החורבן, והעדיפו לעלות לישראל. בים השחור עוד שוטטו אניות גרמניות, ו-500 המעפילים חצו אותו באנייה זעירה שהייתה מיועדת להובלת פרי. יהודית שהתה שבועיים במחנה בעתלית, ושנה בקיבוץ כנרת, שם למדה להחזיק טוריה. לנילי סיפרה: "זו לא חוויה פשוטה, כשאת רוצה לבלות וללמוד, ורואה את נעמי שמר כל היום ליד הפסנתר, בעוד את מגישה לה אוכל ושוטפת כלים בח"א.
בהיותה בכנרת נודע ליהודית מה ארע להוריה. הסתבר שאמה ודודתה הגיעו לאושוויץ. במהלך הסלקציה נלי נשאה על כתפיה את בן אחותה התינוק, וכך ארע שנלי נשלחה למשרפות בעוד שאחותה ניצלה. אביה שרד את מחנה העבודה, ועם השחרור חזר לבודפסט. משלא מצא את בני משפחתו נישא מחדש והוליד בת בשם ורה. כשנודע לו על יהודית, קיבל התקף לב מרוב שמחה, ונפטר בהונגריה בטרם הספיק להיפגש איתה.
כתום השנה בכנרת, עברה יהודית לפלוגת עבודה ליד גליל-ים, ואחר כך לעין-זיתים, ומשם נשלחה לעבוד בניקוי המשרדים במפעלי ים-המלח. האגדה מספרת שהמערה בסדום הייתה המפלט היחיד מהחום הנוראי, שם נהגו החלוצים לפוש קמעה, ויהודית הנעימה את מנוחתם בנגינה על הפסנתר.
באותו זמן עבדו במפעלי ים-המלח נציגי קדמה, מרדכי מגנוס ואברהם הן. התמונה של יהודית הגיעה לפניה, וכשראה אותה מגנוס החליט שזו תהא אשתו. וכך היה, תוך שנה. בינתיים עלה קיבוץ קדמה על הקרקע בלֵיל 11 הנקודות, 1946. יהודית חיכתה בנתניה, וילדה את אפרת בבית החולים בחדרה, אליו הגיעה בדיליג'נס בשעת עוצר, אחרי נסיעה רבת הרפתקאות ומחסומים.
בקדמה, החל רומן סוחף עם השכן אברהם. לבסוף, פירקו שני הזוגות את הנישואים וי�