חסר רכיב

ריטה פוקס

ריטה פוקס
-
23/02/1952 - 25/02/2020

 

ריטה פוקס ז"ל

נולדה: 23/02/1952      נפטרה: 25/02/2020

ריטה נולדה בברוקלין להוריה גלוריה וליאו ברוורמן, בת שנייה במשפחה, אחות לליסה ולאחיה הצעיר מייקל. האב ליאו היה נהג מונית בעל עבר כלוחם ב"מארינס" במלחמת העולם השניה. האם גלוריה הייתה סייעת לרופא שיניים ועקרת בית. כשהיתה פעוטה עברה המשפחה לרובע קווינס. הבית היה בית יהודי חילוני – מסורתי. המשפחה ביקרה בערבי שבת בבית הכנסת, הדליקה נרות שבת וחגגה את מועדי ישראל. ריטה הייתה ילדה שאהבה לשחק בקלס, קפצה על חבל ובמחבואים. היא אהבה לקרוא ספרים ולהאזין למוזיקה (בעיקר ללהקת ה- Beatles) ולהסתובב עם חברות בחנויות. ריטה הייתה חברה בתנועת נוער ויחד עם חבריה לתנועה יצאה מידי קיץ למחנה. כבר בילדותה בברוקלין התגלתה אהבתה לבעלי חיים. היא הייתה אוספת בעלי חיים נטושים ומגדלת אותם בביתה. לילדיה סיפרה חוויית ילדות מרגשת הזכורה לה, כשקיבלו בדואר מידיד משפחה אנגלי תמונות חתומות על ידי חברי להקת הביטלס. המעטפה הגיעה ביום כיפור וריטה התאפקה ופתחה אותה רק במוצאי יום כיפור.

ריטה סיימה בגיל 17 את בית הספר התיכון בהצטיינות. היא למדה באוניברסיטת ניו יורק שנה אחת. ב-1969, החליטה משפחת ברוורמן לעלות לישראל. ריטה התקבלה לאוניברסיטת תל אביב בתוכנית לסטודנטים זרים. באוניברסיטה פגשה את ברברה שהפכה לחברתה הטובה. ריטה וברברה הצעירות האמריקאיות התקנאו בחיילות עם המדים והעוזי והחליטו להתגייס לצה"ל. הן צורפו לגרעין אביר לבארי. בבארי זכתה ריטה למשפחה מאמצת: חסידה ובוכסי ששמחו לבת אחרי ארבעה בנים. ריטה הפכה לבת משפחה והקשרים החמים נמשכים עד היום.

לאחר תקופה לא ארוכה בישראל וקשיי קליטה, חזרה משפחת ברוורמן לאמריקה וריטה נשארה כחיילת בודדת בישראל.

יחד עם גרעין אביר, שירתה ריטה בנח"ל, הייתה בנחל ים ובנערן. בנערן ריטה וברברה היו אחראיות על אריזה ומשלוח החצילים לחו"ל. ביוזמתן היו מטמינות פתקים קטנים באנגלית בתוך ארגזי החצילים ולעיתים אף זכו לקבל מכתבים בחזרה. בבארי עבדה ריטה במטעים ובלול. האגדה מספרת שריטה שנאלצה להפריע לתרנגולות כשאספה את הביצים, הייתה מרימה אותן בעדינות, אוספת את הביצה ומתנצלת בפני התרנגולת כשהיא מבקשת סליחה.

בגרעין אביר פגשה ריטה את רוני ואהבתם פרחה. לאחר תקופת של"ת בבארי ריטה השתחררה מצה"ל. לרוני נותרה עוד שנה תמימה עד לשחרור. ריטה טסה לאמריקה והתוכנית הייתה שרוני יצטרף אליה. אך אז פרצה מלחמת יום כיפור, רוני נשאר בצבא בצו 8 בצבא וריטה חזרה ארצה לאהוב ליבה. כשרוני השתחרר נסעו לאמריקה. ב-10.11.1974 התחתנו רוני וריטה בחתונה צנועה בבית הוריה של ריטה בקווינס. לאחר החתונה טייל הזוג הצעיר כחצי שנה בארה"ב וחזרו לבנות את ביתם בבארי. ההורים המאמצים של ריטה ושל רוני (חסידה בוכסויילר ונועה לוי) ארגנו להם מסיבת חתונה בבארי.

ב-1977 נולדה סהר, ב-1982 נולד ליאל וב-1985 נולדה ליה. הבית והמשפחה היו מרכז עולמה של ריטה. לא היה לה קל להכניס את סהר ואח"כ את ליאל לבית הילדים וללינה המשותפת. ריטה הייתה בין הנשים שנלחמו כדי לשנות את השיטה ולהעביר את הילדים ללינה משפחתית. לאחר ששימשה כשומרת לילה והבינה שיש שומרות שלא קוראות להורים בלילה, כתבה פתקים בשמרטף והורתה לשומרות לקרוא לה בכל פעם שילדיה בוכים. מכיוון שביתה היה קרוב לאורנים, הייתה רצה לשם בכל פעם ששמעה את סהר בוכה.

כשהייתה סהר תינוקת, יצאה ריטה ללמוד בבית הספר לאחיות בסורוקה. היא עבדה כאחות במרפאה בבארי ולאחר מכן כאחות בבית החולים. במהלך השנים עבדה ריטה בחינוך, בגן חצב ובצפרירים. עבדה תקופה במכבסה ואח"כ הרבה שנים בלשכת מנכ"ל הדפוס. בכל מקום בו עבדה הייתה אהובה, נעימה, חרוצה ומסורה. כשהייתה מטפלת בצפרירים נפטרה ג'ודי וריטה לקחה תחת חסותה ואימצה לליבה באהבה ובמסירות אין קץ את ביתה הקטנה. כשעבדה בלשכת המנכ"ל, טיפלה במקצועיות בהזמנת הטיסות לחו"ל ובכל התיאומים. ביעילות, במקצועיות, בשקט ובסבר פנים טובות. ריטה הייתה מוכנה לעזור לכל מי שפנה, עזרה לאנשים בבקשות ויזה לאמריקה ובכל עניין. אף פעם לא עשתה עניין מכלום. כשחלתה לפני 18 שנה בסרטן השד, הייתה נוסעת לקבל הקרנות וחוזרת מיד לעבודה. חלק מהמנהלים לא ידעו שהייתה חולה. כשהיה לחץ בעבודה בדפוס הייתה תמיד מכניסה את חברותיה לעבודה לפרופורציות, ממתנת לחצים, הייתה אומרת בהומור: "זה לא ניתוח מוח"... למרות שספרה את הימים עד ליציאתה לפנסיה. ריטה החרוצה, לא ישבה בבית בפנסיה. היא התנדבה לעבוד ב"עיונה", עזרה וצבעה ונהנתה וגם למדה מיומנות חדשה של שיפוץ וצביעת רהיטים ישנים. בבית המשיכה להשתעשע ולצבוע רהיטים. עבדה גם ב"בית איריס" בצביעת צעצועי העץ והלכה יום יום לעבוד בחדרי הדואר בדפוס. ריטה מעולם לא נפנפה בסיסמאות וערכים, אבל הייתה אישה ערכית וחרוצה מאין כמוה. בטוב לבה התנדבה ריטה לאמץ גם את הסטז'רים שהיו בבארי ואת הרופא ומשפחתו. ביתם של רוני וריטה היה תמיד פתוח ומזמין, לא רק לחיות, גם לבני אדם.

ריטה הייתה אמא גאה, אבל נזהרה בצניעותה לא להשוויץ. הצניעות הייתה ערך שהקנתה לילדיה. תמיד עשתה את מה שהאמינה בו, לעולם לא ציפתה לקרדיט. היא הייתה גאה בסהר הבכורה שהלכה בדרכה ולמדה סיעוד, בליאל הטייס, ובליה המעצבת. הייתה גאה בהישגיהם ומוכנה תמיד לעשות הכול כדי לתמוך ולעזור לילדים. לפני 11 שנה הפכו ריטה ורוני לסבים. נולד לוטן הנכד הבכור ואחריו מאי ואדם ויולי ודורי. ריטה הייתה הסבתא האולטימטיבית. בכל יום שישי היו הנכדים ישנים בבית של Grandma. הנכדים וצרכיהם היו לפני הכול. ריטה ורוני היו מבשלים ארוחות לכל המשפחה ובעיקר התמחו בסוגי פסטות שונים. לוטן אומר שזכה בסבתא הכי טובה שיכול היה לבקש. הבית שלGrandma  היה מושא לקנאה גם בקרב חברים של הנכדים שאהבו גם הם לבוא ולהתכבד בשוקולד צ'יפס של ריטה ולבלות בביתה. ריטה הקפידה לדבר עם הילדים והנכדים רק באנגלית. כולם רכשו אנגלית כשפת אם וריטה הייתה גאה בציונים שקיבלו באנגלית בבית הספר.

אין מי שלא שמע על מסירותה ואהבתה של ריטה לחיות. מילדות אספה חיות עזובות ופצועות. לרוני וריטה היו תמיד בבית לפחות חמישה כלבים ומי יודע כמה חתולים? דלתות הבית היו פתוחות לרווחה, ובדלת הרשת היה פתח  מיוחד לכלבים ולחתולים. כשעבדה בבית החולים, הייתה חוזרת מידי פעם עם חתול פצוע או נטוש שמצאה. כל הכלבים בבית משפחת פוקס היו כלבים עם בעיות רפואיות (אחד עיוור, אחד פיסח וכ'ו) זכורים לטוב קודו וסנקה ופאדג'י ועוד. והיו וישנם עוד החתולים הרבים. ממיטת חוליה בימיה האחרונים אמרה ריטה שהיא תלך לגן עדן של החיות. ואנחנו ריטה, יודעים שהולך להיות שם למעלה קרב גדול בין גן עדן של בני האדם לגן העדן של החיות. ואנחנו זכינו בך, בטוב לבך, באהבתך, חוכמתך,  בעולמנו למטה ל-68 שנים בלבד.

לפני כחצי שנה התגלה גידול סרטני בגופה, ריטה נלחמה במחלה בגבורה, כדרכה בלי להתאונן ושמרה על אופטימיות לאורך כל הדרך. את החודשיים האחרונים בילתה בבית החולים כשרוני לצידה, עטופה באהבתם של הילדים, המשפחה, הנכדים והחברים.

יהי זכרה ברוך.

חסר רכיב