תולדות בארי על ציר הזמן
תולדות בארי על ציר הזמן
ההקמה, שנות הארבעים של המאה העשרים- עליה לנקודה ומלחמה לעצמאות
בסוף העשור/ תחילת העשור הבא: 107 חברים ומועמדים, 3 בגרעין והכשרה, 15 זמניים ושונים, 23 ילדי קיבוץ, 32 ילדי חוץ- סה"כ 180 נפש.
שנות החמישים- להתחיל מחדש
הצטרפה הכשרת 'במעלה' לישוב והגיעה קבוצת נח"ל ראשונה. שלג ירד בנגב. נבנו בית תינוקות ראשון ומגדל המים. גנרטור סיפק את החשמל. ניטעו כרם, מטעי שזיף וזית, ומאוחר יותר גם אפרסק, משמש, אגס ותפוח. נשתל גן ירק לשימוש פנימי ולמכירה על שטח של שלושים דונם ובו: תפוחי אדמה, בצל, סלק, גזר עגבניות ומלפפונים. סוסות הוחזקו ברפת לצרכי המרעה.
במשק נותרו מספר בתי אבן ערביים, התקבלו פחונים ששימשו למרפאה, לנשקיה ועוד. נוספו צריפים על אלה שהועברו מנחביר. התקבלה שיטת הניקוד לציוד אישי שהוא 'מעבר לאלמנטרי'. נרכשו סדריה ומכונות ראשונות לדפוס, לו יועד בית ערבי משופץ. הוקמה מכוורת, נבנו מכון קיטור, מחנה הנח"ל, המטבח וצריף חדר אוכל של חמש מאות מ"ר. לאחר התלבטות הוחלט להקים ביה"ס בקיבוץ ולצרף שישה ילדי חוץ לשלושת בני הקיבוץ לפתיחת הכיתה הראשונה. הוקם משק ילדים.
טלפון במזכירות, דואר נע ואוטובוס לראשונה בבארי. הוקמה 'מקהלת בארי'. נקלטה חברת נוער ראשונה של עליית הנוער. הבגדים והאוכל חולקו בקיצוב. ל'חדרים' נוספו מכשירי רדיו שמומנו בכספי שמירת החברים על קידוח הגז. הוקצתה דירה למגורי משפחת הרופא. נבנו גן שקד , וה'רישים' למגורי משפחות. 'יומון בארי' החל לצאת מדי יום.
נחפרו ביצורים ותעלות במלחמת סיני שפרצה בעקבות עליה בהסתננות והפיגועים בדרום. בתום המלחמה יצאו החברים לסיורים ראשונים לסיני. לאחר מאתיים גיליונות נסגר 'יומן בארי'. ארבה גרם לנזק בשדות. הסתיימה בניית הדיר ונקנה עדר כבשים. נשתל 'הדשא הגדול' ליד חדר אוכל.
בריכת השחייה נחפרה, בחלקה בעבודה עצמית. הוכנסה מכונת חליבה ניידת לרפת. הוצב דוד שסיפק מים חמים למקלחת הציבורית. נבנו לול א' ומכון החליבה. הלול עבר לייצור ביצי רביה והוקמה מדגרה. נחנך מבנה חדש לבית הדפוס, שהדפיס ספרים וטפסים בשחור לבן ובצבע. הכיתה הראשונה הצטרפה לחטיבת בני הקיבוץ המאוחד. הוקמה משתלת ורדים.
הוקמה 'הפועל בארי' בכדורגל והחלה לשחק בליגה ג', ניטע הפרדס ע"י הסוכנות. גן הירק נסגר, גידול הירקות הועבר לחממות ותפוחי האדמה לשלחין. נסללו מדרכות. החלה חלוקת בגדי המנוחה לפי בחירה. שטח המטע מאתיים ושלושים דונם. הפרי נקטף בעזרת מחנות עבודה וגיוסים. החברים והילדים התגייסו גם לעישוב כותנה ולהובלת חציר וקש מן השדה למתבנים. במשק חמישה זוגות אופניים לשימוש הענפים.
בסוף העשור/ תחילת העשור הבא: 159 חברים ומועמדים, 15 זמניים ושונים 40 בגרעין והכשרות, 124 ילדי קיבוץ, 19 ילדי חוץ. סה"כ 357 נפש.
שנות השישים- התבססות לקראת שינוי
החלה בניית הקומתיים למשפחות ובהם מקלחות פרטיות. נעקרו האפרסקים והגפנים, נחנך האסם והותקנה קרוסלה לחליבה בדיר. הקיבוץ חובר לרשת החשמל הארצית ומחנה הנח"ל הועבר לרשותו. שודר 'קול בארי'. המחזור הראשון בבית הספר סיים את לימודיו והתקבל לחברות. הצטרפה קבוצה מאנשי קיבוץ קדמה שהתפרק.
נחנכה 'פינת הנוער', נבנה מחסן בגדים ונוצקו מדרכות ראשונות מבטון. נפתח 'מועדון לחבר' בצריף התרבות, שכיר ראשון הועסק בבניין, הותקן שמרטף אלקטרוני, הפלחה קיבלה את פרס קפלן על הישגיה בגידול הכותנה ורוח עבודת הצוות. נסגרו הדיר ומשתלת הורדים.
נחפרו שוב תעלות וביצורים לקראת מלחמת ששת הימים. ביומיים הראשונים הופגז הקיבוץ ללא נפגעים. אנשי הקיבוץ שהו כששים שעות במקלטים. נפגעו דירות מגורים וגן ילדים. בין לוחמי בארי מספר פצועים קל. חללי חזית הדרום הובאו לקבורה ארעית ב'גבעת שולה'.
נולדה נכדה ראשונה, בית הספר רכש מכשיר טלוויזיה ראשון בשחור לבן. הותקנו שני טלפונים ציבוריים. המכוורת נסגרה והפרדס הועבר לרשות בארי. הוכרזה 'שמורת בארי' והוקמה קבוצת שחיה. לאמהות אושר להחזיק את התינוקות בביתן לחופשת לידה של שלושה שבועות.
בסוף העשור/ תחילת העשור הבא : 259 חברים ומועמדים, 21 זמניים והורים, 34 בגרעין והכשרה, 169 ילדי קיבוץ,21 ילדי חוץ. סה"כ 543 נפש.
שנות השבעים- נפתחים לעולם
התקבלה שיטת ההגשה העצמית בארוחות בחדר האוכל. הובאו האשטרומים הראשונים ( בתים טרומים יצוקים) למגורי הצעירים. ראשוני המתנדבים שוכנו במחנה הנח"ל. הוקצה תקציב לטיולי חברים לחו"ל ויצאו לאור שמונה עשר גיליונות של המגזין 'פי הבאר'. צולם במשק בהפקה עצמית הסרט העלילתי 'תפושכולימונין'. אוחדו תקציבי ההלבשה וההנעלה ולראשונה עלה דיון על לינת ילדים בחדר ההורים. המטע נעקר בהדרגה בגלל תרומה נמוכה. הוקמה ספריה, נבנה שיכון ותיקים והארכיון מוקם במקלט בשכונה.
עם פרוץ מלחמת יום כיפור גויסו חמישים ושמונה לוחמים, בפעם הראשונה- רובם בני הדור השני בבארי. שלושה בנים נפלו בקרב, שניים נשבו ועשרה נפצעו בדרגות חומרה שונות. בעקבות המלחמה והמחאה בארץ החלה עזיבה של בני בארי לאחר צבא.
הוקם בקרבת הישוב מנחת מטוסי ריסוס בשיתוף עם 'כימאוויר'. 'הפועל בארי' בכדורגל הבקיעה את מספר השערים הרב בארץ וחלוצה זכה בתואר 'מלך השערים'. התחרו באליפויות אשכול בשחייה בבריכה ונחנך מגרש טניס.
הותקנה מרכזיית טלפונים אוטומטית וחולקו מכשירי טלוויזיה שחור לבן לחברים מגיל שלושים. הסתיימה בניית בית העם שעוכבה בגלל קשיי מימון. נחנכה מרפאה חדשה והותקן חדר כושר. אוטובוס ישן הוסב ל'צ'יפסיאדה' לבני הנעורים. מכסת החלב ברפת הוגדלה וגודר שטח מרעה לעגלות. הוקמו כלביה, ומכונים לחימום מים. הכבישים הפנימיים צופו בזפת והסתיימה בנית בתי הקומתיים.
הדפוס עבר מהפך עם המעבר להדפסת צ'קים ממוגנטים. יצאו לאור 2 גיליונות של העתון לצעירים (שכולם קראו) 'אשקוביתון'. צריף ח"א הורחב במאה ועשרים מ"ר. נחנכה מערכת האוטומציה להשקיה ממוחשבת בשדות. עצי המשמש, האחרונים שנותרו מהמטע, נעקרו. חלקת הזיתים נותרה בשטח הקיבוץ ללא שימוש חקלאי. החברים התגייסו לעישוב ולדפוס. המצרכים חולקו חלקם ב'חופשי' ואחרים על פי ' נורמות'.
בסוף העשור/ תחילת העשור הבא: 371 חברים ומועמדים, 25 זמניים והורים, 18 בגרעין והכשרה, 210 ילדי הקיבוץ, 27 ילדי חוץ, 28 מתנדבים. סה"כ 679 נפש.
שנות השמונים- מהפך
בסוף העשור/ תחילת העשור הבא: 465 חברים ומועמדים, 27 זמניים והורים, 30 בגרעין והכשרה, 256 ילדי הקיבוץ, 28 ילדי חוץ, 40 מתנדבים. סה"כ 846 נפש.
שנות התשעים- שינויים ותמורות
נסגר הלול והופסקה עבודת המתנדבים. בעקבות קבלת המלצות צוות צלח"ת עלה חלקו של התקציב האישי בהוצאות הקיום והותקנו מוני חשמל בבתי החברים. הוקם אתר שעשועים לילדים והדפוס הפיק אירוע פרינטררם ראשון לציון ארבעים שנות קיומו. ברוב זעום אושרה בקלפי עבודת במב"חים. הוחל בשידור האסיפה בווידאו לחדרי החברים, הדיונים הופרדו מההצבעות ותיבת הקלפי הוצבה בחדר האוכל.
חברים ומשפחות יצאו לסופ"ש קיבוצי ראשון של 'צמח/ ה'לונה גל' בכנרת. נסגרו הסנדלרייה והמקלחת הציבורית. 'הפועל בארי' בכדורגל הפסיקה את פעילותה. קטיף הפרדס הועבר לקבלן. הוקמה תחנת דלק לרכבי הקיבוץ והותקנו מזגנים בבתי החברים. הופסקה יציאת הפרות למרעה ונמכרו הסוסות. הוקמה קרן צמ"ח התורמת מרווחי בארי במטרה להעצים אוכלוסיות חלשות בנגב. נפתחה מחלבה לצריכה פנימית מעודפי הייצור של הרפת. נשתל מטע חוחובה. מנחת המטוסים עבר לרשות 'כימניר' והקיבוץ תבע את פינויו בגלל זיהום סביבתי ללא הצלחה.
הוקם ענף היענים. תלמידי התיכון וחטיבת הביניים הצטרפו ל' מעלה הבשור' האזורי, כיתות היסודי נשארו בבארי תחת ביה"ס שהתארגן מחדש תחת השם 'נופים'. נפתח צריף הנוסטלגיה והארכיון הועבר למבנה הצמוד אליו. שודרו בשידור חי תשע עשרה תוכניות של מגזין הוידאו 'שמייקה/ בר'לה'. נבנה אמפיתאטרון לקראת חגיגות החמישים. הגיוסים בוטלו לאחר מבצעי 'קיבוץ עוטף' של הדפוס.
נפתח 'בית איריס' לתעסוקת גימלאים, נבנו אולם הספורט והמרכז הסיעודי 'נאות בארי' ונחנך חדר זיכרון. התקבלו עשרה קרוונים לשיכון 'בית ראשון במולדת', והוסבו בהמשך למגורי במב"חים. אוחד חלק מתקציב הצריכה עם התקציב האישי. ענף היענים הוסב למדגרת ביצי יענים ונסגר לבסוף. הסתיימה בניית שכונת האורנים למשפחות צעירות. נבנתה שכונת ההדרים למשפחות.
בסוף המאה בבארי: 492 חברים, 68 חיילים ובנים, 270 ילדים, 102תושבים וזמניים. סה"כ 932 נפש.
המאה העשרים ואחת, עשור ראשון- התבססות מחודשת ותחילת מיגון
נסגרו המקלחות הציבוריות ו'סידור עבודה'. כיתות היסודי הצטרפו ל'ניצני אשכול' האזורי, המבנים שהתפנו הוסבו לצרכי החינוך המשלים. יצא לאור הגליון הראשון של עיתון הדפוס ' 12" אינטש'.
עם הקמת 'רפת הנגב' בשיתוף מגן וגבולות בעברו הפרות לגבולות. במבנה הלול מחוץ לקיבוץ הוקם מרכז האופניים 'לה מדווש' ונסלל 'סינגל בארי' לרוכבי אופניים. החומר שנותר במכון הביבליוגרפי הועבר לאוניברסיטת חיפה והמבנה הישן נהרס. 'הגלריה' עברה לצריף חדר האוכל הישן, נפתחה חנות יד שניה ונחנך בית כנסת.
נופשי קיבוץ ליוון וטורקיה. המחלבה נקראה 'שביל החלב' והתפתחה למחלבת בוטיק לייצור גבינות קשות מחלב פרה. נסללה
בסוף העשור: 568 חברים ומועמדים, 95 בנים וחיילים, 253 ילדים, 126 תושבים וזמניים. סה"כ 1042 נפש.
עשור שני- עד כה
חסר-
ביטול עקרון העבודה עצמית. שנת חופש מתי החלה. בונוס . גרעין אחרון מתי? חברת נוער אחרונה? חקלאות בארי ממתי? ערכים חסרים בויקיבוץ- חופשת לידה, חדר חולים, טיולים לחו"ל, תפושכולימונין, המאוורר, גן השישים, חברת החשמל bes , עמוד ענן, עופרת יצוקה, חנוכת ח"א החדש 83, ביטול המעבר ללינה משותפת בנעורים 2009, צוק איתן.
***************************************************************************
עדיין קיימים/ פעילים: ח"א, מחסן בגדים, מצרכים בחופשי, יומון בארי, אסיפה, פרדס, הגלריה, חקלאות בארי, הדפוס, כמאה וחמישים שכירים, חינוך משלים לילדי ביה"ס, גר"ג. פחונים ליד החשמליה, צריפים ששומרו. חצרן (סוג של), פאב, מועדון לחבר, חגי בר מצווה ומחזור. משק ילדים, צמ"ח, בר'לה.
לא יחזרו: סידור עבודה, השמרטף, שבוע עבודה בפרדס, חליבות ברפת, חליבת ילדים בדיר העזים במשק ילדים, ארוחות ארבע ומוצ"ש בח"א, כלבים בגדר, מעבר לנעורים.
ההקמה, שנות הארבעים של המאה העשרים- עליה לנקודה ומלחמה לעצמאות
1944- הכשרת הנוער העובד ייסדה את קבוצת 'הסוקלים'. הכשרת הצופים הכריזה על ייסוד 'קבוצת הצופים ב' והתיישבה בבנימינה. 'הסוקלים' התיישבה בגדרה שינתה את שמה ל'בארות', הצטרפה לקיבוץ המאוחד ונולד בה הבן הראשון למרות כוונות מוסדיות להמתין. ראשוני הקבוצה יצאו לפלוגת העבודה בסדום. שתי הקבוצות התאחדו ל'קבוצת הצופים ב' בארות'.
1946- כשלושים איש מהקבוצה עלו לנחביר במסגרת אחת עשרה הנקודות. הגרעין הבבלי הראשון הצטרף כעבור חודשים מספר.
חמישים ושלושה מחברי הקבוצה בנחביר השתתפו בהורדת מעפילי שבתאי לוז'ינסקי, 12 מהם נשלחו למעצר בקפריסין. קו המים הראשון הגיע לנחביר. ניטע מטע ששטחו כחמישים דונם ובו גפן, שזיף, זית ואגבה. הוקם גן ירק ניסיוני, שש מאות תרנגולות שוכנו בלולים קטנים וברפת נחלבו ידנית שבע פרות. התקבלה סוסה לשמירה על השדות. 'יומן בארי' יצא מדי שבועיים שלושה. המתיישבים התקלחו במקלחת הציבורית במים קרים וגרו באוהלים וצריפים. מבני הבטון בנקודה- בית הביטחון ומגדל מים.
מלחמת העצמאות- הקבוצה התפצלה בין נאחביר, גדרה וסדום. חלק מהיבול בנאחביר לא נקטף. בנוסף לבונקרים היו בנחביר 4 מקלטים. כעשרים וחמישה מגנים ישבו בנקודה אחד עשר חודש רצופים עקב המצור על הנגב. במשך המלחמה החריבו הפגזות על הנקודה את המבנים מעל פני הקרקע והמגינים היו עדי שמיעה לתקיפת בארות יצחק השכנה על ידי הצבא המצרי.
בתום המלחמה הגיעה חברת נוער ראשונה והתקבלו צריפים חדשים. הקבוצה ביקשה לעבור מזרחה בגלל הקרבה לעזה והאדמה המחורצת והקשה לעיבוד. התקבל השם 'בארי' שהציעה הסוכנות. המחנה בגדרה חוסל ואנשיו עברו לבארי. הילדים חונכו בחינוך המשותף. נערכו טיולי קיבוץ ראשונים בארץ. הוקם המכון הביבליוגרפי. דיון ראשון על הקמת בית הדפוס.
1946- כשלושים איש מהקבוצה עלו לנחביר במסגרת אחת עשרה הנקודות. הגרעין הבבלי הראשון הצטרף כעבור חודשים מספר.
חמישים ושלושה מחברי הקבוצה בנחביר השתתפו בהורדת מעפילי שבתאי לוז'ינסקי, 12 מהם נשלחו למעצר בקפריסין. קו המים הראשון הגיע לנחביר. ניטע מטע ששטחו כחמישים דונם ובו גפן, שזיף, זית ואגבה. הוקם גן ירק ניסיוני, שש מאות תרנגולות שוכנו בלולים קטנים וברפת נחלבו ידנית שבע פרות. התקבלה סוסה לשמירה על השדות. 'יומן בארי' יצא מדי שבועיים שלושה. המתיישבים התקלחו במקלחת הציבורית במים קרים וגרו באוהלים וצריפים. מבני הבטון בנקודה- בית הביטחון ומגדל מים.
מלחמת העצמאות- הקבוצה התפצלה בין נאחביר, גדרה וסדום. חלק מהיבול בנאחביר לא נקטף. בנוסף לבונקרים היו בנחביר 4 מקלטים. כעשרים וחמישה מגנים ישבו בנקודה אחד עשר חודש רצופים עקב המצור על הנגב. במשך המלחמה החריבו הפגזות על הנקודה את המבנים מעל פני הקרקע והמגינים היו עדי שמיעה לתקיפת בארות יצחק השכנה על ידי הצבא המצרי.
בתום המלחמה הגיעה חברת נוער ראשונה והתקבלו צריפים חדשים. הקבוצה ביקשה לעבור מזרחה בגלל הקרבה לעזה והאדמה המחורצת והקשה לעיבוד. התקבל השם 'בארי' שהציעה הסוכנות. המחנה בגדרה חוסל ואנשיו עברו לבארי. הילדים חונכו בחינוך המשותף. נערכו טיולי קיבוץ ראשונים בארץ. הוקם המכון הביבליוגרפי. דיון ראשון על הקמת בית הדפוס.
בסוף העשור/ תחילת העשור הבא: 107 חברים ומועמדים, 3 בגרעין והכשרה, 15 זמניים ושונים, 23 ילדי קיבוץ, 32 ילדי חוץ- סה"כ 180 נפש.
שנות החמישים- להתחיל מחדש
הצטרפה הכשרת 'במעלה' לישוב והגיעה קבוצת נח"ל ראשונה. שלג ירד בנגב. נבנו בית תינוקות ראשון ומגדל המים. גנרטור סיפק את החשמל. ניטעו כרם, מטעי שזיף וזית, ומאוחר יותר גם אפרסק, משמש, אגס ותפוח. נשתל גן ירק לשימוש פנימי ולמכירה על שטח של שלושים דונם ובו: תפוחי אדמה, בצל, סלק, גזר עגבניות ומלפפונים. סוסות הוחזקו ברפת לצרכי המרעה.
במשק נותרו מספר בתי אבן ערביים, התקבלו פחונים ששימשו למרפאה, לנשקיה ועוד. נוספו צריפים על אלה שהועברו מנחביר. התקבלה שיטת הניקוד לציוד אישי שהוא 'מעבר לאלמנטרי'. נרכשו סדריה ומכונות ראשונות לדפוס, לו יועד בית ערבי משופץ. הוקמה מכוורת, נבנו מכון קיטור, מחנה הנח"ל, המטבח וצריף חדר אוכל של חמש מאות מ"ר. לאחר התלבטות הוחלט להקים ביה"ס בקיבוץ ולצרף שישה ילדי חוץ לשלושת בני הקיבוץ לפתיחת הכיתה הראשונה. הוקם משק ילדים.
טלפון במזכירות, דואר נע ואוטובוס לראשונה בבארי. הוקמה 'מקהלת בארי'. נקלטה חברת נוער ראשונה של עליית הנוער. הבגדים והאוכל חולקו בקיצוב. ל'חדרים' נוספו מכשירי רדיו שמומנו בכספי שמירת החברים על קידוח הגז. הוקצתה דירה למגורי משפחת הרופא. נבנו גן שקד , וה'רישים' למגורי משפחות. 'יומון בארי' החל לצאת מדי יום.
נחפרו ביצורים ותעלות במלחמת סיני שפרצה בעקבות עליה בהסתננות והפיגועים בדרום. בתום המלחמה יצאו החברים לסיורים ראשונים לסיני. לאחר מאתיים גיליונות נסגר 'יומן בארי'. ארבה גרם לנזק בשדות. הסתיימה בניית הדיר ונקנה עדר כבשים. נשתל 'הדשא הגדול' ליד חדר אוכל.
בריכת השחייה נחפרה, בחלקה בעבודה עצמית. הוכנסה מכונת חליבה ניידת לרפת. הוצב דוד שסיפק מים חמים למקלחת הציבורית. נבנו לול א' ומכון החליבה. הלול עבר לייצור ביצי רביה והוקמה מדגרה. נחנך מבנה חדש לבית הדפוס, שהדפיס ספרים וטפסים בשחור לבן ובצבע. הכיתה הראשונה הצטרפה לחטיבת בני הקיבוץ המאוחד. הוקמה משתלת ורדים.
הוקמה 'הפועל בארי' בכדורגל והחלה לשחק בליגה ג', ניטע הפרדס ע"י הסוכנות. גן הירק נסגר, גידול הירקות הועבר לחממות ותפוחי האדמה לשלחין. נסללו מדרכות. החלה חלוקת בגדי המנוחה לפי בחירה. שטח המטע מאתיים ושלושים דונם. הפרי נקטף בעזרת מחנות עבודה וגיוסים. החברים והילדים התגייסו גם לעישוב כותנה ולהובלת חציר וקש מן השדה למתבנים. במשק חמישה זוגות אופניים לשימוש הענפים.
בסוף העשור/ תחילת העשור הבא: 159 חברים ומועמדים, 15 זמניים ושונים 40 בגרעין והכשרות, 124 ילדי קיבוץ, 19 ילדי חוץ. סה"כ 357 נפש.
שנות השישים- התבססות לקראת שינוי
פועלי הדפוס
החלה בניית הקומתיים למשפחות ובהם מקלחות פרטיות. נעקרו האפרסקים והגפנים, נחנך האסם והותקנה קרוסלה לחליבה בדיר. הקיבוץ חובר לרשת החשמל הארצית ומחנה הנח"ל הועבר לרשותו. שודר 'קול בארי'. המחזור הראשון בבית הספר סיים את לימודיו והתקבל לחברות. הצטרפה קבוצה מאנשי קיבוץ קדמה שהתפרק.
נחנכה 'פינת הנוער', נבנה מחסן בגדים ונוצקו מדרכות ראשונות מבטון. נפתח 'מועדון לחבר' בצריף התרבות, שכיר ראשון הועסק בבניין, הותקן שמרטף אלקטרוני, הפלחה קיבלה את פרס קפלן על הישגיה בגידול הכותנה ורוח עבודת הצוות. נסגרו הדיר ומשתלת הורדים.
נחפרו שוב תעלות וביצורים לקראת מלחמת ששת הימים. ביומיים הראשונים הופגז הקיבוץ ללא נפגעים. אנשי הקיבוץ שהו כששים שעות במקלטים. נפגעו דירות מגורים וגן ילדים. בין לוחמי בארי מספר פצועים קל. חללי חזית הדרום הובאו לקבורה ארעית ב'גבעת שולה'.
נולדה נכדה ראשונה, בית הספר רכש מכשיר טלוויזיה ראשון בשחור לבן. הותקנו שני טלפונים ציבוריים. המכוורת נסגרה והפרדס הועבר לרשות בארי. הוכרזה 'שמורת בארי' והוקמה קבוצת שחיה. לאמהות אושר להחזיק את התינוקות בביתן לחופשת לידה של שלושה שבועות.
משאית המרצדס הסיעה מטיילים לסיני. נדחתה ההצעה לעבור לבי"ס אזורי. הבגדים והריהוט?חולקו בשיטת הניקוד. נקדחו היסודות ל'בית העם', נבנו ארבעה לולים נוספים, מכבסה, חדר החולים ומבני ה'וילות' לנעורים.
בסוף העשור/ תחילת העשור הבא : 259 חברים ומועמדים, 21 זמניים והורים, 34 בגרעין והכשרה, 169 ילדי קיבוץ,21 ילדי חוץ. סה"כ 543 נפש.
שנות השבעים- נפתחים לעולם
פורים
התקבלה שיטת ההגשה העצמית בארוחות בחדר האוכל. הובאו האשטרומים הראשונים ( בתים טרומים יצוקים) למגורי הצעירים. ראשוני המתנדבים שוכנו במחנה הנח"ל. הוקצה תקציב לטיולי חברים לחו"ל ויצאו לאור שמונה עשר גיליונות של המגזין 'פי הבאר'. צולם במשק בהפקה עצמית הסרט העלילתי 'תפושכולימונין'. אוחדו תקציבי ההלבשה וההנעלה ולראשונה עלה דיון על לינת ילדים בחדר ההורים. המטע נעקר בהדרגה בגלל תרומה נמוכה. הוקמה ספריה, נבנה שיכון ותיקים והארכיון מוקם במקלט בשכונה.
עם פרוץ מלחמת יום כיפור גויסו חמישים ושמונה לוחמים, בפעם הראשונה- רובם בני הדור השני בבארי. שלושה בנים נפלו בקרב, שניים נשבו ועשרה נפצעו בדרגות חומרה שונות. בעקבות המלחמה והמחאה בארץ החלה עזיבה של בני בארי לאחר צבא.
הוקם בקרבת הישוב מנחת מטוסי ריסוס בשיתוף עם 'כימאוויר'. 'הפועל בארי' בכדורגל הבקיעה את מספר השערים הרב בארץ וחלוצה זכה בתואר 'מלך השערים'. התחרו באליפויות אשכול בשחייה בבריכה ונחנך מגרש טניס.
הותקנה מרכזיית טלפונים אוטומטית וחולקו מכשירי טלוויזיה שחור לבן לחברים מגיל שלושים. הסתיימה בניית בית העם שעוכבה בגלל קשיי מימון. נחנכה מרפאה חדשה והותקן חדר כושר. אוטובוס ישן הוסב ל'צ'יפסיאדה' לבני הנעורים. מכסת החלב ברפת הוגדלה וגודר שטח מרעה לעגלות. הוקמו כלביה, ומכונים לחימום מים. הכבישים הפנימיים צופו בזפת והסתיימה בנית בתי הקומתיים.
הדפוס עבר מהפך עם המעבר להדפסת צ'קים ממוגנטים. יצאו לאור 2 גיליונות של העתון לצעירים (שכולם קראו) 'אשקוביתון'. צריף ח"א הורחב במאה ועשרים מ"ר. נחנכה מערכת האוטומציה להשקיה ממוחשבת בשדות. עצי המשמש, האחרונים שנותרו מהמטע, נעקרו. חלקת הזיתים נותרה בשטח הקיבוץ ללא שימוש חקלאי. החברים התגייסו לעישוב ולדפוס. המצרכים חולקו חלקם ב'חופשי' ואחרים על פי ' נורמות'.
בסוף העשור/ תחילת העשור הבא: 371 חברים ומועמדים, 25 זמניים והורים, 18 בגרעין והכשרה, 210 ילדי הקיבוץ, 27 ילדי חוץ, 28 מתנדבים. סה"כ 679 נפש.
שנות השמונים- מהפך
המעבר ללינה משפחתית
הוחלט על מעבר ללינה משפחתית ובתי המשפחות הוגדלו לצורך שיכון הילדים. נבנה מאגר מים מליחים בנחל גרר בשיתוף עם קיבוץ רעים. יצאו לאור 12 גיליונות של 'תוספתן'. התקבלו באסיפה הצעות לצמצום בצריכה והגברת הייצור בעקבות שינוי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
התגייסו ל'איקסים' בפרדס ועבודות איסוף המוניות של הדפוס. נחנך מכון החליבה החדש. חולקו טלוויזיות צבעוניות במימון חלקי של החברים. טיולי קיבוץ במחזורים למצרים ויוון. הותקנה מרכזיית טלפון שקישרה בתחילה לענפים ואחר כך לבתי החברים.
הדפוס עבר למערך חדש ובו קווי ייצור ממוחשבים, קיבל מעמד של מפעל מאושר והפך לענף המרכזי בקיבוץ בהכנסותיו ובהיקף כוח האדם. התקבל פרס קפלן על פיתוח המעטפית.
ששים ושבעה גיליונות של השבועון 'כאן' יצאו לאור במשך שנתיים. המשפחות עברו ללינה משפחתית במעבר מרוכז ביום שנקבע מראש. נבנה ח"א חדש ובו מקום ל 500-1200 אוכלים. במבנה מוקמו המועדון לחבר, המרכולית, הגלריה והכלבו. הוחלט שוב להשאיר את ביה"ס בבית וכדי לחזקו הוגדל מספר ילדי החוץ ותלמידי היום.
ביוזמה פרטית הוקמה אורווה בצמוד למשק הילדים. נבנה לול חדש מחוץ לגדר המשק. החלה השקיה בשדות במי קולחין מטוהרים (שפד"ן), ונחפרה באר של מים מליחים לשימוש הפלחה. הופסקה קבלת מחנות עבודה ונערכה רפורמה בגר"ג.
התגייסו ל'איקסים' בפרדס ועבודות איסוף המוניות של הדפוס. נחנך מכון החליבה החדש. חולקו טלוויזיות צבעוניות במימון חלקי של החברים. טיולי קיבוץ במחזורים למצרים ויוון. הותקנה מרכזיית טלפון שקישרה בתחילה לענפים ואחר כך לבתי החברים.
הדפוס עבר למערך חדש ובו קווי ייצור ממוחשבים, קיבל מעמד של מפעל מאושר והפך לענף המרכזי בקיבוץ בהכנסותיו ובהיקף כוח האדם. התקבל פרס קפלן על פיתוח המעטפית.
ששים ושבעה גיליונות של השבועון 'כאן' יצאו לאור במשך שנתיים. המשפחות עברו ללינה משפחתית במעבר מרוכז ביום שנקבע מראש. נבנה ח"א חדש ובו מקום ל 500-1200 אוכלים. במבנה מוקמו המועדון לחבר, המרכולית, הגלריה והכלבו. הוחלט שוב להשאיר את ביה"ס בבית וכדי לחזקו הוגדל מספר ילדי החוץ ותלמידי היום.
ביוזמה פרטית הוקמה אורווה בצמוד למשק הילדים. נבנה לול חדש מחוץ לגדר המשק. החלה השקיה בשדות במי קולחין מטוהרים (שפד"ן), ונחפרה באר של מים מליחים לשימוש הפלחה. הופסקה קבלת מחנות עבודה ונערכה רפורמה בגר"ג.
נפתח ה'קניון'- חנות' בגדים ונעליים מתוצרת חיצונית ופנימית. נפתח פאב במבנה הכלבו הישן ביוזמת הצעירים. נבנו דירות שיכון צעירים בהמשך לאשטרומים. אושרו תקנון בנים המאפשר להם מסלול אישי, ותקנון חדש לנסיעות לחו"ל.
בסוף העשור/ תחילת העשור הבא: 465 חברים ומועמדים, 27 זמניים והורים, 30 בגרעין והכשרה, 256 ילדי הקיבוץ, 28 ילדי חוץ, 40 מתנדבים. סה"כ 846 נפש.
שנות התשעים- שינויים ותמורות
נסגר הלול והופסקה עבודת המתנדבים. בעקבות קבלת המלצות צוות צלח"ת עלה חלקו של התקציב האישי בהוצאות הקיום והותקנו מוני חשמל בבתי החברים. הוקם אתר שעשועים לילדים והדפוס הפיק אירוע פרינטררם ראשון לציון ארבעים שנות קיומו. ברוב זעום אושרה בקלפי עבודת במב"חים. הוחל בשידור האסיפה בווידאו לחדרי החברים, הדיונים הופרדו מההצבעות ותיבת הקלפי הוצבה בחדר האוכל.
חברים ומשפחות יצאו לסופ"ש קיבוצי ראשון של 'צמח/ ה'לונה גל' בכנרת. נסגרו הסנדלרייה והמקלחת הציבורית. 'הפועל בארי' בכדורגל הפסיקה את פעילותה. קטיף הפרדס הועבר לקבלן. הוקמה תחנת דלק לרכבי הקיבוץ והותקנו מזגנים בבתי החברים. הופסקה יציאת הפרות למרעה ונמכרו הסוסות. הוקמה קרן צמ"ח התורמת מרווחי בארי במטרה להעצים אוכלוסיות חלשות בנגב. נפתחה מחלבה לצריכה פנימית מעודפי הייצור של הרפת. נשתל מטע חוחובה. מנחת המטוסים עבר לרשות 'כימניר' והקיבוץ תבע את פינויו בגלל זיהום סביבתי ללא הצלחה.
הוקם ענף היענים. תלמידי התיכון וחטיבת הביניים הצטרפו ל' מעלה הבשור' האזורי, כיתות היסודי נשארו בבארי תחת ביה"ס שהתארגן מחדש תחת השם 'נופים'. נפתח צריף הנוסטלגיה והארכיון הועבר למבנה הצמוד אליו. שודרו בשידור חי תשע עשרה תוכניות של מגזין הוידאו 'שמייקה/ בר'לה'. נבנה אמפיתאטרון לקראת חגיגות החמישים. הגיוסים בוטלו לאחר מבצעי 'קיבוץ עוטף' של הדפוס.
נפתח 'בית איריס' לתעסוקת גימלאים, נבנו אולם הספורט והמרכז הסיעודי 'נאות בארי' ונחנך חדר זיכרון. התקבלו עשרה קרוונים לשיכון 'בית ראשון במולדת', והוסבו בהמשך למגורי במב"חים. אוחד חלק מתקציב הצריכה עם התקציב האישי. ענף היענים הוסב למדגרת ביצי יענים ונסגר לבסוף. הסתיימה בניית שכונת האורנים למשפחות צעירות. נבנתה שכונת ההדרים למשפחות.
בסוף המאה בבארי: 492 חברים, 68 חיילים ובנים, 270 ילדים, 102תושבים וזמניים. סה"כ 932 נפש.
המאה העשרים ואחת, עשור ראשון- התבססות מחודשת ותחילת מיגון
חלוצי בארי והפועלים הסינים שבנו את הממ"דים
נסגרו המקלחות הציבוריות ו'סידור עבודה'. כיתות היסודי הצטרפו ל'ניצני אשכול' האזורי, המבנים שהתפנו הוסבו לצרכי החינוך המשלים. יצא לאור הגליון הראשון של עיתון הדפוס ' 12" אינטש'.
עם הקמת 'רפת הנגב' בשיתוף מגן וגבולות בעברו הפרות לגבולות. במבנה הלול מחוץ לקיבוץ הוקם מרכז האופניים 'לה מדווש' ונסלל 'סינגל בארי' לרוכבי אופניים. החומר שנותר במכון הביבליוגרפי הועבר לאוניברסיטת חיפה והמבנה הישן נהרס. 'הגלריה' עברה לצריף חדר האוכל הישן, נפתחה חנות יד שניה ונחנך בית כנסת.
נופשי קיבוץ ליוון וטורקיה. המחלבה נקראה 'שביל החלב' והתפתחה למחלבת בוטיק לייצור גבינות קשות מחלב פרה. נסללה
'דרך הבנים' להנצחת בני בארי שנפלו. הדפוס עבר להדפסה דיגיטלית בצבע. עמדות הפחים הותאמו למיחזור, נשכרו תאילנדים בודדים לעזרה בחקלאות.
התקבל תקנון עבודה ובו מעבר לשבוע עבודה של חמישה ימים. קאסמים ראשונים נפלו בבארי וסביבתה. הסתיימה בניית שכונת ה'אשלים' לדור הביניים. הוקם 'גן השישים' בצמוד למגרש המשחקים.הוסרו הצריפים האחרונים שהובאו מנאחביר והשדות הסמוכים לקיבוץ הוסבו לגידולים אורגניים. 'הפועל בארי' בכדורסל, שהתבססה על שחקנים שכירים, עלתה לליגה הלאומית.
נדחתה הצעה לרפורמה בשיכון. שופצו הכבישים הפנימיים והוצבו מיגוניות בקיבוץ. מוגנו בתי הילדים במימון ממשלתי. מבני גנים שלא התאפשר למגנם הוסבו למטרות אחרות ובמקומם נבנו גנים ממוגנים. הסלמה בירי הטילים מעזה הובילה לפריצת 'עופרת יצוקה' ב-2008. לפחות מחצית מבתי החברים לא היו ממוגנים, משפחות וחברים יצאו על פי שיקול דעתם וילדי בית הספר יצאו להפגות מטעם החינוך. עם זאת המשיך הקיבוץ להתנהל במתכונת כמעט מלאה ומערכת החינוך המשיכה לפעול.למרות ירי טילי הקסאם על בארי לא נגרם נזק ברכוש או בנפש. החלה בניית שכונת הזיתים.
נדחתה הצעה לרפורמה בשיכון. שופצו הכבישים הפנימיים והוצבו מיגוניות בקיבוץ. מוגנו בתי הילדים במימון ממשלתי. מבני גנים שלא התאפשר למגנם הוסבו למטרות אחרות ובמקומם נבנו גנים ממוגנים. הסלמה בירי הטילים מעזה הובילה לפריצת 'עופרת יצוקה' ב-2008. לפחות מחצית מבתי החברים לא היו ממוגנים, משפחות וחברים יצאו על פי שיקול דעתם וילדי בית הספר יצאו להפגות מטעם החינוך. עם זאת המשיך הקיבוץ להתנהל במתכונת כמעט מלאה ומערכת החינוך המשיכה לפעול.למרות ירי טילי הקסאם על בארי לא נגרם נזק ברכוש או בנפש. החלה בניית שכונת הזיתים.
בסוף העשור: 568 חברים ומועמדים, 95 בנים וחיילים, 253 ילדים, 126 תושבים וזמניים. סה"כ 1042 נפש.
עשור שני- עד כה
העפיפוניאדה
הותקנה מערכת ממוחשבת להזמנת רכב. נבנתה 'ממלכת המיחזור' בחצר הרפת והוחל בייצור קומפוסט לצרכים פנימיים. הוקמה החברה לאספקת חשמל בארי (BES) מחלבת 'שביל החלב' שינתה את שמה ל'מחלבת בארי'. נסגרה קבוצת הכדורסל. נבנית שכונת הזיתים. במימון ממשלתי נבנו ממ"דים בצמוד לכל דירת מגורים. נדחו הצעות שונות להפרטות ובהן הפרטת המזון.
פרץ ב2012 מבצע 'עמוד ענן'. מערכות הקיבוץ נהגו בדומה ל'עופרת יצוקה'. מאחר ולא הסתיימה בנית הממ"דים הצמודים לבתים נשארו חלק מהחברים והתושבים ללא מיגון. ממ"דים שהיו בשלבי סיום קושרו לבתים באופן ארעי. ירי הטילים על בארי לא גרם לנזקי רכוש או אבדות בנפש.
פרץ ב2012 מבצע 'עמוד ענן'. מערכות הקיבוץ נהגו בדומה ל'עופרת יצוקה'. מאחר ולא הסתיימה בנית הממ"דים הצמודים לבתים נשארו חלק מהחברים והתושבים ללא מיגון. ממ"דים שהיו בשלבי סיום קושרו לבתים באופן ארעי. ירי הטילים על בארי לא גרם לנזקי רכוש או אבדות בנפש.
מבנה הנשקיה הוסב להנצחה. המגזין האינטרנטי 'המאוורר-בארי' עלה לאוויר. הותקנו פאנלים סולאריים על גג הדפוס וגג 'לה מדווש', שומרו אחרוני הצריפים. הובאו חמורים לביעור קוצים בשטח המשק. נפתחו בתי ילדים ובתי תינוקות נוספים.
מבצע 'צוק איתן' נמשך כמעט כל החופש הגדול של 2014. חג המחזור נערך במרתף בית העם והבר-מצווה נדחתה לספטמבר. מתכונת החירום של בארי במבצעים הקודמים נשמרה במבצע שהיה ארוך מקודמיו. התגברו כמות וסוג הטילים שנורו, אך הם לא גרמו לנזקי רכוש ואבדות בנפש. נפצע בן בארי שלחם בעזה. אתר בארי המחודש עלה לאוויר.
**************************************************************************
חסר-
ביטול עקרון העבודה עצמית. שנת חופש מתי החלה. בונוס . גרעין אחרון מתי? חברת נוער אחרונה? חקלאות בארי ממתי? ערכים חסרים בויקיבוץ- חופשת לידה, חדר חולים, טיולים לחו"ל, תפושכולימונין, המאוורר, גן השישים, חברת החשמל bes , עמוד ענן, עופרת יצוקה, חנוכת ח"א החדש 83, ביטול המעבר ללינה משותפת בנעורים 2009, צוק איתן.
***************************************************************************
עדיין קיימים/ פעילים: ח"א, מחסן בגדים, מצרכים בחופשי, יומון בארי, אסיפה, פרדס, הגלריה, חקלאות בארי, הדפוס, כמאה וחמישים שכירים, חינוך משלים לילדי ביה"ס, גר"ג. פחונים ליד החשמליה, צריפים ששומרו. חצרן (סוג של), פאב, מועדון לחבר, חגי בר מצווה ומחזור. משק ילדים, צמ"ח, בר'לה.
לא יחזרו: סידור עבודה, השמרטף, שבוע עבודה בפרדס, חליבות ברפת, חליבת ילדים בדיר העזים במשק ילדים, ארוחות ארבע ומוצ"ש בח"א, כלבים בגדר, מעבר לנעורים.
ואולי כן? נופש הלונה גל, המאוורר-בארי, 12" אינטש.