ארז שלו
ארז נולד בקיבוץ חמדיה בעמק בית
שאן.
הוריו התגרשו כשהיה ילד קטן, ורוב
ילדותו עברה עליו בפנימיות, שם גדל עד גיל 16.
חבריו בפנימייה היו מכל מיני
קיבוצים בארץ, וארז סיפר שתמיד היו יוצאים בשבתות לטיולים באזור.
ארז אהב את מגוון הספרים שהיו בפנימייה. ובזמנו הפנוי
היה עוסק בהכנת עבודות בקרמיקה.
הזיכרון הראשון מילדותו
בחמדיה היה כשהוא בורח לדיר לבקר את אבא
שלו ואת הכבשים בדיר.
ארז אהב מאוד את ימי שישי בהם היה
נוסע הביתה מהפנימייה לקיבוץ , ולמרות
שהיה בפנימייה חגג את בר המצווה הקיבוצי בחמדיה יחד עם כל קבוצת "אלון",
שהייתה הקבוצה שלו בקיבוץ.
יחד עם חבריו בחמדיה הוא השתייך ל
"חטיבת בני הקיבוצים" של קיבוצי האיחוד.
הוא אהב לאסוף מחזיקי מפתחות, ובשיא החזיק ב -100 מחזיקי מפתחות.
לאחר שעזב את הפנימייה חזר לחמדיה
ושם עבד במשך שנה עד הגיוס.
בגיל 17 התגייס לצה"ל. לאחר
סיום הטירונות שובץ להנדסה ימית. לאחר מכן עבר לשרת באחזקה ושיפוץ של מוצבים לאורך
גבול הירדן בבקעה, ובחצי שנה האחרונה, לאחר שקיבל צ'ופר – קורס נהיגה, עבר לשרת
בתור נהג מחלקה בתל-אביב עד סיום השירות.
ארז ורחלי הכירו בטיול לאילת
בחסות התנועה הקיבוצית. הם התחתנו בשנת
1989 בקיבוץ חמדיה, על הדשא של בית התרבות.
לאחר כשנה עברו להתגורר בבארי.
ב 1990 נולדה אביטל, ושנה לאחר מכן ב 1991
נולדה צליל. אחרי 3 שנות נישואים ארז ורחלי
מתגרשים וממשיכים לגור בנפרד
בקיבוץ, ושומרים על יחסי ידידות חיוביים.
לימים הכיר את קרן, ומקשר זה
נולד ב 2003 בנם המשותף שקד.
לארז היה חשוב להתנדב, והוא לקח
חלק פעיל בארגון "ידידים" ו"השומר החדש".
המשמרות שקיבל על עצמו לעשות
ב"ידידים" והשומר החדש"
היו חשובות לו מאוד, והוא היה מקפיד להגיע לפחות פעמיים בשבוע ולעזור כפי
יכולתו.
ארז היה סבא אוהב ומפנק ל 3 נכדיו.
כשנולד אביב, בנה של צליל, ליבו נפתח והוא גילה
את הסבאות. בהמשך, נולדו לאביטל הבת הבכורה יובל, ולאחר כשלוש שנים שגיא – הנכד
השלישי. ארז היה סבא מסור, שמאוד אהב את הנכדים. אהב לפנק ולבלות איתם זמן איכות
משותף, לקנות להם מתנות ולהכין דברים טעימים.
בשנים האחרונות בריאותו התרופפה
עקב התפרצות מחלת הסוכרת.
המחלה השפיעה מאוד על מצבו
הגופני, והוא נאלץ להתנייד בכיסא גלגלים ,
והפך לפחות עצמאי. הוא נעזר במטפלת
שהתגוררה אתו בקיבוץ.
למרות מצבו המורכב והמוגבלות הרבה
ניסה לשמור על עצמאותו .
היה נוסע עם קלנועית מיוחדת איתה
יכול היה להיכנס לחדר אוכל, לכלבו ולמרכולית, והיה יכול לנוע איתה בחופשיות ברחבי הקיבוץ.
ב7/10 נכנס בשעות הבוקר
לממ"ד יחד עם המטפלת, והם שהו בו קרוב ל-30 שעות, עד שחולצו ביום ראשון בשעות
הצהריים. המעבר עם הקהילה לים המלח היה מורכב עבורו, אך השתדל לשמור על אופטימיות.
היה לו רכב מיוחד בו יכול היה
לנהוג, והוא היה עושה נסיעות רבות לערד כדי להתאוורר.
כשקהילת בארי עברה לשכונה הזמנית
שנבנתה בקיבוץ חצרים עבר גם הוא, הקיף את עצמו בדברים שאהב, ויצר גינה מפוארת סביב
הבית ששימחה את ליבו והרשימה את כל
מי שהיה עובר לידה. למרות מצבו הבריאותי
המורכב , ארז בחר לחיות את חייו באופן חופשי וכפי שהוא רצה.
הבנות והנכדים הסבו לו אושר רב
בשנותיו האחרונות, והוא היה שמח בחלקו.
בשבועות האחרונים מצבו הבריאותי
התדרדר והוא הסתבך עם דלקת ריאות ובשבוע האחרון נאלץ להתאשפז בבית החולים
"סורוקה" ושם נפטר.
בן 64 במותו, השאיר 2 בנות ובן
ו3 נכדים שיחסרו אותו כל כך, וכן חברים
רבים שיתגעגעו אליו מאוד.
יהי זכרו ברוך
