ד"ר דניאל לוי
-
16.01.1989 - 7.10.2023
ד"ר דניאל לוי לודמיר נולד בלימה פרו, בן שלישי למרים ואברהם לוי, שהוריהם היגרו לדרום אמריקה בתחילת המאה ה- 20, ואח של חיים ומיכאל. משפחת לוי הייתה ועודנה משפחה מוכרת מהקהילה היהודית בפרו.
כילד שגדל בקהילה, דניאל לקח חלק באירועים שונים לאורך חייו. הוא למד בבית הספר היהודי, היה חניך בתנועת הנוער, ואף שימש כמאבטח באירועי הקהילה. לכשסיים את לימודיו בתיכון, החל את לימודי הרפואה. בגיל 25 סיים דניאל את לימודיו והחל את דרכו כרופא. דניאל עבד כשנתיים בקהילות בצפון פרו, ולאחריהם החליט לעלות ארצה, כחלק מציוניות והבטחת עתידו.
דניאל הגיעה ארצה בשנת 2016, סיים אולפן של חצי שנה ולאחריו למד לבחינה ההסמכה בארץ. דניאל עבר את הבחינה והחל לעבוד במיון ביה"ח איכילוב. בתום חצי שנה, גויס כרופא צבאי לבא"ח נח"ל בערד. בתום שנה וחצי, השתחרר דניאל בדרגת סגן והחל לעבוד בשח"ל. מיד לאחר מכן, התקבל להתמחות במחלקת אא"ג בביה"ח סורוקה.
את ליהי אשתו הכיר דניאל ממש לפני שהתגייס לצבא, מהר מאוד היה ברור שהקשר רציני ויציב, ושהם האחד בשביל השנייה – לעולם. במהלך שירותו הצבאי הביאו לעולם את ביתם הבכורה אמה, ולאחר כשנתיים וחצי את בנם ליאם.
דניאל היה איש דייקן, שיורד לפרטים, שדבר לא נסתר מעיניו והכל הוא עשה בשקיקה ובחן. דניאל היה אבא מסור ובן זוג אוהב, שהיה עמוד התווך של המשפחה, ועבד נמרצות כדי לייצר בטחון כלכלי למשפחתו.
בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, היה דניאל בביתו עם משפחתו, התארגן לצאת לתורנות שבת בביה"ח. כמה דקות אל תוך האירוע, קיבל דניאל טלפון דחוף שיש פצועים במרפאה. דניאל לא חשב פעמיים ורץ למרפאה. במשך כ- 7 שעות טיפל בפצועים שהגיעו למרפאה, ובמקביל לא הפסיק לשאול לשלומה של אשתו וילדיו, שהיו נעולים בממ"ד. סביב השעה 14:00 נגמרה התחמושת לכוננים ששמרו במרפאה, ומחבלים נכנסו ורצחו את רובם, ביריות ורימונים.
דניאל היה אדם טוב לב, שתמיד ראה את הזולת לנגד עיניו, והיה הראשון שנרתם לעזור לכולם. דניאל נועד להיות רופא, הוא חי את החלום והגשים את ייעודו. דניאל הקריב את חייו כדי לעזור לפצועים ולא הצליח להציל את עצמו. דניאל היה גיבור בחייו ובמותו.
יהי זכרו ברוך.
כילד שגדל בקהילה, דניאל לקח חלק באירועים שונים לאורך חייו. הוא למד בבית הספר היהודי, היה חניך בתנועת הנוער, ואף שימש כמאבטח באירועי הקהילה. לכשסיים את לימודיו בתיכון, החל את לימודי הרפואה. בגיל 25 סיים דניאל את לימודיו והחל את דרכו כרופא. דניאל עבד כשנתיים בקהילות בצפון פרו, ולאחריהם החליט לעלות ארצה, כחלק מציוניות והבטחת עתידו.
דניאל הגיעה ארצה בשנת 2016, סיים אולפן של חצי שנה ולאחריו למד לבחינה ההסמכה בארץ. דניאל עבר את הבחינה והחל לעבוד במיון ביה"ח איכילוב. בתום חצי שנה, גויס כרופא צבאי לבא"ח נח"ל בערד. בתום שנה וחצי, השתחרר דניאל בדרגת סגן והחל לעבוד בשח"ל. מיד לאחר מכן, התקבל להתמחות במחלקת אא"ג בביה"ח סורוקה.
את ליהי אשתו הכיר דניאל ממש לפני שהתגייס לצבא, מהר מאוד היה ברור שהקשר רציני ויציב, ושהם האחד בשביל השנייה – לעולם. במהלך שירותו הצבאי הביאו לעולם את ביתם הבכורה אמה, ולאחר כשנתיים וחצי את בנם ליאם.
דניאל היה איש דייקן, שיורד לפרטים, שדבר לא נסתר מעיניו והכל הוא עשה בשקיקה ובחן. דניאל היה אבא מסור ובן זוג אוהב, שהיה עמוד התווך של המשפחה, ועבד נמרצות כדי לייצר בטחון כלכלי למשפחתו.
בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, היה דניאל בביתו עם משפחתו, התארגן לצאת לתורנות שבת בביה"ח. כמה דקות אל תוך האירוע, קיבל דניאל טלפון דחוף שיש פצועים במרפאה. דניאל לא חשב פעמיים ורץ למרפאה. במשך כ- 7 שעות טיפל בפצועים שהגיעו למרפאה, ובמקביל לא הפסיק לשאול לשלומה של אשתו וילדיו, שהיו נעולים בממ"ד. סביב השעה 14:00 נגמרה התחמושת לכוננים ששמרו במרפאה, ומחבלים נכנסו ורצחו את רובם, ביריות ורימונים.
דניאל היה אדם טוב לב, שתמיד ראה את הזולת לנגד עיניו, והיה הראשון שנרתם לעזור לכולם. דניאל נועד להיות רופא, הוא חי את החלום והגשים את ייעודו. דניאל הקריב את חייו כדי לעזור לפצועים ולא הצליח להציל את עצמו. דניאל היה גיבור בחייו ובמותו.
יהי זכרו ברוך.