כרמל בכר

כרמל נולד בבארי ב 4 בינואר 2008, בן שלישי אחרי רותם ונופר, ואח גדול להדר. דנה ואבידע כבר היו הורים מנוסים, והבחינו שכרמל ניחן בשקט פנימי. הוא לא בוכה ולא דורש את שלו, ולכן חשוב לבדוק שלא מפספסים אותו. מגיל צעיר היה יכול לשרת את עצמו, חרוץ ונכון לעזור במה שצריך. כשביקשו ממנו עזרה תמיד ענה "אין בעיה," ואפשר לסמוך עליו שהמשימה תבוצע.

לבוש בבגדי עבודה ונעלי רד בק, לקח הכל בקלות, ואם התעוררה בעיה הוא פשוט עשה מה שצריך כדי לפתור אותה. ילד יפה תואר, בעל כריזמה כובשת, שידע לבלות, ליהנות ולשמוח; כמו הוריו, אהוב ומוקף חברים.

כרמל בחר ללמוד במגמת ערבית בבית הספר, ודיבר את השפה. הוא היה מחובר לטיקטוק, ואהב לשמוע שירי ראפר בזמן אימון בחדר הכושר ואת הקומיקאי יונתן ברק. בכיתת מורן, כרמל היה מנהיג טבעי, והיה בצוות בר המצווה בקיבוץ של כיתת שלדג והתחיל השנה עם כיתת לילך.

לצד האחריות, היו בו יצר הרפתקנות וסקרנות. הוא נהג לשוטט ברחבי הקיבוץ ביחד עם בן דודו לוטם, יובל, לוטן ותומר. הם הכירו כל פינה ופינה בקיבוץ, ולילה אחד סחבו דברים מחדר האוכל. לא פלא שאבידע כינה אותם "הקונדסים". כרמל למד מאביו לתפעל מנגל, וכל החברים ידעו שאצל כרמל יש סטייקים, והוא תמיד מוכן ומזומן להכין להם סעודה.

כרמל אהב את הים. הוא התחיל לגלוש בגיל שמונה ומאז לא עזב את הגלים. הוא גלש עם נופר והדר ובני הדודים, הכיר את כל הגולשים המקצוענים ועקב אחריהם ברשתות, בחורף הקרוב התכוון לטוס לקורס גלישה בסרי לנקה.

משפחת בכר היא משפחה אוהבת, חמה ומלוכדת, חזקה, ואופטימית. לדנה וכרמל היה קשר מיוחד וקרוב. לכבודו הסכימה דנה לחרוג ממנהגה, ולא לנשק אותו כל היום אלא רק פעמיים: בבוקר ובערב.

בשבת בבוקר, כשנודע שמחבלים חדרו לבארי, כרמל מיהר ולקח ארבעה סכיני קצבים מהמטבח, הניח אותם על הספה ואמר לאביו, "אבא, אל תדאג, יש פה ארבע סכינים. אנחנו נשחט אותם."

הילד האמיץ נפצע אנושות. השעות נקפו, כוחות החילוץ איחרו, כרמל איבד דם, לצד אימו. בנשימותיו האחרונות ביקש מהדר אחותו להיקבר ביחד עם הגלשן שלו.