רינת אבן
-
25.8.1979 - 7.10.2023
בית לתפארת, אוהב ואהוב, פתוח לשכנים ולחברים, עוגן בחיי קיבוץ בארי.
חן, רינת, אלון ועידו אינם.
רינת
נולדה באוגוסט 1979 בקיבוץ ניר עם, בתם של בתיה ומוטי שגב. נכדה למייסדי הקיבוץ.
רינת היתה האחות הקטנה בבית, אבל הצליחה להיות דומיננטית. היא היתה מדריכה בתנועת הנוער של הקיבוץ, והתבלטה בדרכה הייחודית – מעולם לא התיישרה עם הרוב ותמיד פעלה על פי הבנתה. המרד שלה התבטא בדרכים מעודנות: אהבה זהבה בן ובית”ר ירושלים...
בצבא היתה רינת מ”כית בנח”ל. עם השחרור עבדה בניר עם, ואחר כך בבארי. כך הכירה את חן.
רינת הקדישה עצמה לעבודה סוציאלית. היא השלימה תואר שני והיתה בדרך לשלישי, תוך שהיא עובדת עם משפחות קשות יום ועם נוער בסיכון. בקיבוץ היתה רינת מרכזת ועדת חברה, וגם האחראית על טקסי הזיכרון. לכל תפקיד ועבודה התייחסה כאל שליחות והפכה עולמות כדי למצוא פתרונות שיתקבלו על דעתה.
במקביל, היו לה בילויים מגוונים: לפני שנה הייתה במונדיאל בקטאר יחד עם אחיה עמית. היא למדה ערבית בכוחות עצמה, וכשנסעה לסיני, רק לפני כמה שבועות, כבר ידעה מספיק כדי להסתדר. לשאלה אם היא לא מפחדת לנסוע היא ענתה שחיים רק פעם אחת. והיא בהחלט ידעה לחיות ולהנות, ללא היסוס ובשמחה אדירה.
חן ורינת התחתנו באחד בספטמבר 2005 , בטקס צנוע שנערך בבריכה של הקיבוץ עם משפחה וחברים. לזוג האוהב נולדו ארבעה ילדים.
בת 44 במותה. יהיה זכרה ברוך.
בית משפחת אבן היה בית חם ופתוח. חן היה מטפל ומתפעל את הילדים, שהיו מרכז חייו ומקור גאוותו. רינת היתה דואגת לכל העולם, תמיד זמינה, תמיד אכפתית. בית משפחת אבן היה מוקד של תמיכה ואהבה בקיבוץ. צנועים, מוקפים בחברים, אוהבים ואהובים על ידי כולם.
חן, רינת אלון ועידו. יהי זכרם ברוך.
תומר וניר, קיבוץ שלם עומד אתכם יחד. לתמיד.
כתיבה: ד"ר תומר פרסיקו
תחקיר: מאיה רכלין ואורלי ניר
