חן אבן

נולד בבארי ביולי 1977. תמיד הולך יחף בשבילי הקיבוץ, מבלה שעות רבות בפינת החי. נער שובב, חובב הרפתקאות. החברים ידעו שעל חן אפשר לסמוך בעיניים עצומות. תמיד יהיה שם, חם ולבבי, מתחשב ועדין, מגיש עזרה בטבעיות נדיבה, בצניעות ובפשטות, כאילו הכל מובן מאליו.

חן שירת בסיירת מטכ”ל. הוא פרח ביחידה בתחום הרכב. איש מקצוע מעולה, הוא לקח את הכישורים שפיתח חזרה אל הקיבוץ, ועבד אחרי השיחרור בגד”ש. הוא למד קרקע ומים במדרשת רופין, והיה בקיא בכל תחומי החקלאות בבארי. פלח אמיתי, חרוץ ואוהב אדמה. שילוב של מבוגר אחראי וילד פרא. תמיד עם ילד אחד או שניים על הכתף, או על הטרקטור, או על כלי חקלאי אחר, בדרך לשדות או בחזרה. ובין לבין מחלץ רכבים תקועים של חברים או אנשים זרים שנתקעו בבוץ במרדף אחרי הכלניות של דרום אדום.

חן אהב לצאת לטיולי שטח, לרדוף אחרי שטפונות בנגב. עם המשפחה יצא לטיולי טבע עם שינה בשטח באוהלים. הוא אהב מאוד את הקיבוץ, והיה קיבוצניק מחוספס ועדין באותה מידה. את רינת הכיר כשעבדה כבמב”חית בגן ‘חצב’. הניצוץ ניצת מיד, והם הפכו לזוג. הפכים משלימים מבחינות רבות, שררו ביניהם כבוד הדדי גדול וחברות עמוקה. אהבה גדולה.