אריק קראוניק

אריק. איש החיים הגדולים. של הצבעים הטובים. לכל מקום שהוא הגיע הוא הכניס אנרגיה והשאיר חותם וטביעת אצבע. קולו הרם היה ביטוי קולי לליבו ונתינתו האינסופית; ניסיון להגיע לכמה שיותר אנשים, לאחד כמה שיותר אנשים. החיוך של אריק, המאפיין אותו כל-כך, גם הוא היה כקול רם למרחקים ארוכים; "הכל עושים עם חיוך", הוא היה אומר, "הכל עושים באהבה".

אריק. הוא לא הסכים ללון אצל ההורים כי הלינה המשותפת הייתה חוויה חברתית טובה עבורו. ואכן, מה שמתחיל בהתעקשות ללינה משותפת, ממשיך בבגרות לחברוּת כערך עליון.

ספורטאי בולט שידע לשחק בכל משחקי הכדור. מגיל צעיר מאוד הספורט האהוב עליו היה כדורסל ולימים נחשב לאחד השחקנים הטובים בבארי. צלף קליעות שלוש בכדורסל, בכל מזג אוויר. עם נעליים או ללא נעליים. על פרקט או על בלטות. ידע לנצח ולהפסיד עד הסוף, עם כל הרגשות, מכדורסל ועד רמיקוב.

רחלי. הקשר המשפחתי הכי קרוב שלו היה איתך. נולדתם בהפרש של 11 חודשים אחד מהשנייה. התנהגתם כמו תאומים. הוא היה המשלים שלך. לא הייתם צריכים לדבר כדי לדעת מה כל אחד מכם צריך. תחנות חיים מקבילות: את ריכזת את תחום החינוך כשאריק היה בנעורים, כשאת היית ראש צח"י, הוא היה רבש"צ. אפילו עשיתם קורס עוזרי מאמני כדורסל ביחד. אפילו חלקתם אבעבועות רוח. בלתי נפרדים.

משפחה מלוכדת, חוויות ילדות אינסופיות ביחד עם מאיר, בנה של אמו מנישואיה הקודמים. אריק ידע איך לעטוף אותו, בדיוק כמו שאבא יוחנן עשה, והנה, מדור לדור, מאב לבנו ובתו, ככה רחלי ואריק גדלו לנתינה כערך מרכזי.

אריק. כבר בגיל 16 הוא התחיל לעבוד בגד"ש בפלחה ובפרדס ובגיל 18 כבר ניהל את הפרדסים. ויתר על שנת שירות לטובת שירות קרבי. למרות שהיה ספורטאי מצוין, הוא בחר להתגייס לצנחנים.

לאחר הצבא והטיול חזר אריק לקיבוץ ובמהרה מצא את ייעודו בעבודה עם נוער ואף שינה את תחום הנעורים בקיבוץ מקצה לקצה. אריק ונוער זה היה מגנט. הם אהבו אחד את השני. הוא דיבר בשפה שלהם והיה משוחח איתם בשעות הקטנות של הלילה.

אריק לא ויתר לנערים ולנערות למצות את כל היכולות שלהם. בטקסי גשר החבלים של הקיבוץ הוא היה עולה איתם ומתאמן איתם ותמיד היה אומר: "מי שלא מצליח זה מי שלא רוצה". באחד הטקסים אחת הילדות שברה את הרגל והוא העלה אותה לגשר חבלים ועזר לה לקחת חלק בטקס.

והתכתבתם: אריק שאל אותך איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים, וכשענית "נשואה עם שישה ילדים", הוא ישר כתב לך להתקשר אליו. בהתחלה לא הסכמת לתת לו את הטלפון שלך, ואת התקשרת אליו כדי לקבוע פגישה בפארק הלאומי ברמת גן.

שעתיים לפני המפגש התקשרת להגיד לו שלא מתאים לך להגיע והוא אמר לה 'מה את אמיתית? אני כבר פה!' הייתה זאת אמא שלך ששכנעה אותך ללכת.

אריק סיפר לך על הנעורים ועל מה שהוא עושה בשבילם וזה קנה אותך. אמרת לו שאת באה מבית דתי והקיבוץ חילוני ואת לא יודעת אם זה יתאים אבל אחרי חודש זאת את שהצעת לו נישואים, או כמו שאריק היה אומר: "את לא הצעת לי, את הודעת לי".

אריק. בן זוג קשוב. זוגיות שבנויה מהיחד, אבל גם מכל אחד לחוד. גב אינסופי. מעולם לא קרא לסיגל בשמות חיבה כמו 'מאמי' אבל כן שולח לה הודעות כמו "אשתי היקרה והאהובה תודה על מי שאת ועל מה שאת ומה שאת עושה בבית". מי צריך שמות חיבה כשיש כאלה הודעות?

ב 2001 נולד לכם בנכם הבכור, חן. אריק, שמאוד היה מחובר לאבא שלו, ביקש שאם יהיה לו בן יקראו לו על שם אביו, וכך היה. "חן" על שם יוחנן. חן ואריק, אריק וחן. משחקי כדורסל עד רדת החשכה. שעות של נהיגה, שעות של חוויות לאימונים ומשחקים. ניתוח מהלכים, מקצועי ונפשי.

שנה לאחר מכן, ב 2002, נולדת את, תמר. כשנולדת, אריק אמר לסיגל שעכשיו הוא יכול להיות רגוע כי עכשיו יהיו בנות שיטפלו בו. היית קופצת למרחק ואצנית מצטיינת לקול תשואות אביך, וממש לפני כמה שבועות סיימת קורס קצינים וכולם עמדו ומחאו לך כפיים. אריק חלם על הרגע הזה, לקרוא לך 'המפקדת' ולהצדיע לקצינה החדשה של מג"ב.

בשנת 2005 נולדת את, הגר. הילדה החכמה של הבית, כך הוא כינה אותך. הפרטנרית שלו למשחקי הפועל באר שבע ולצפייה משותפת במשחקי כדורסל. כשהלכתם ביחד למשחקים של חן, היית עושה סטטיסטיקה לכל המהלכים. היית מתקשרת אליו כשראיתם את המשחקים בנפרד כדי לדבר על המהלכים. אריק והגר, אב ובתו; תפקיד של מאמנת שירשת ממאמן.

נועה, האחות הקטנה. נולדת בשנת 2009 , שחקנית כדור-רשת לאב גאה. בשנתיים האחרונות היו לו המון שעות איתך, הוא נהג לנסוע איתך לטיולים של בית הספר. כולם זכרו את אבא שלך, מצחיקן שמשתולל עם הילדים.

אריק. אדם שמח שאהב ערבי שירה. את שירי ארץ ישראל הישנה, את אריק איינשטיין. ידע את כל המילים בעל פה. עם הזמן, בזכות סיגל, גם את "הפרויקט של רביבו". ביום הולדת 50 שלו הוא ארגן ערב שירה בציבור מאוד גדול וזייף בהנאה גדולה, נאמן להרגלו לא לקחת את עצמו ברצינות רבה.

במרץ 2019 אריק לקח על עצמו להיות רבש"צ. רחלי, שהייתה אז ראש צח"י, ידעה שאריק הוא האדם המתאים למשימה. הוא לקח את ההגנה על הבית צעד אחד קדימה ודאג שיחידות עלית יגיעו להתאמן בבארי, הוא היה ה-רבש"צ, בה"א הידיעה, של בארי. באפריל 2022 אריק קיבל הצטיינות ממפקד אוגדת עזה על פועלו. חברי בארי ידעו שאריק דואג להם באופן קבוע, אך גם לבמבח"ים שהגיעו לקיבוץ באופן זמני ולחיילים שתפסו בגזרה. הבמבח"ים מספרים שאריק היה מכניס אותם לקהילה,

פותח את הבית עבורם ומארח ארוחות יחד עם סיגל, הכל בחיוך. מארח חיילים כאילו היו בניו. כניסה חופשית לבריכה, אוכל בכמויות, הם ידעו שהם יכולים להתקשר והוא ידאג לכל מה שהם צריכים.

אריק, בשבת בבוקר לקחת את האקדח ואת ה M16, ואז יצאת. לפני כן אתה הסתכלת על סיגל ואמרת לה להתראות. זה לא היה אופייני לך, להתעכב רגע לפני הדלת.