ינאי חצרוני

ינאי ואחותו התאומה ליאל נולדו לשירה ב -6 לאפריל 2011. הם היו צמד תינוקות בריאים, מתוקים ועגולי פנים. כשהסתברה חומרת המצב הרפואי של שירה, התגייסה כל המשפחה לטפל בילדים.

ינאי ואחותו גדלו אצל איילה, וזכו לבית חם ומשפחה מורחבת ומורכבת: אביה היה סבא ואבא, איילה אמא ודודה. ניצה, אחותו של אביה, קראה להם נכיינים - נכדים ואחיינים. בני הדודים של שירה השתתפו ככל יכולתם. התאומים זכו לגדול בבית חם, ובכל יום היו הולכים לבקר את אמם.

ינאי אהב לבלות בפינת החי. הוא אהב את הקירבה לבעלי החיים, והסתדר איתם בטבעיות ובפשטות. הוא היה ילד מופנם משהו ועם זאת סקרן ונבון ונכון תמיד לעזור. הוא היה גם שטותניק, כזה שכיף להשתולל איתו. ילדי קבוצת לילך זוכרים שפעם דהר בשבילי הקיבוץ עם קלנועית עמוסה ילדים. חבריו כינו אותו קיטוס וחצבוקי, אולי על שם בלוריתו המטופחת.

ינאי אהב לבלות עם אביה. הם יצאו לטיולי בוקר קבועים, ברגל או בקלנועית. אהבו לנסוע באמבולנס ולשוחח על רפואה ואנטומיה. עם אחותו אהב לבלות שעות במטבח, אופים, אוכלים ומשתוללים. ינאי אהב לשחק כדורסל, כדורגל ובעיקר טניס. יחד עם בת כיתתו עשה חיל בתחרויות טניס זוגות. ינאי וסבתא איוה היו צמד אוהדים של ברצלונה. בתצלום ישן אפשר להבחין בהם במשחק ראווה של בארסה בסמי עופר. חברי מועדון אוהדי ברצלונה בישראל נוכחים איתנו בהלוויה היום.

בקיץ האחרון סיים ינאי את לימודיו בבית הספר היסודי שדות אשכול, ועבר לכיתה ז׳ בבית הספר נופי הבשור. השנה, שנת בר-המצווה, עמדה להיות שנה מאתגרת ומלהיבה.

ינאי והקרובים אליו נרצחו ביום שבת7, באוקטובר 2023

יהי זכרו ברוך.