לב ציפורה 30.5.1902 - 9.10.1987  

קורות חיים:  

 

צפורה נולדה בכ"ב באייר תרס"ב, בוורשה שבפולין בבית חילוני. הפרנסה הייתה מבית-דפוס משפחתי ומחנות מכשירי כתיבה. במלחמת העולם הראשונה התערערו החיים: פרעות ביהודים, כיבושים והעברות שלטון. המשפחה בורחת לפלונסק ובזה נשבר מטה לחמה. האב אינו יכול לעבוד יותר וצפורה שהייתה הבכורה מבין ארבעת ילדיה המשפחה חוזרת לוורשה, ומתחילה לעבוד כתופרת ואת שכרה שולחת למשפחה כדי לאפשר את הקיום. בפלונסק הכירה צפורה את יצחק, הם נישאים ועולים לארץ בשנת 1925. בארץ  היו אלה שנות העלייה הרביעית. קשיי פרנסה. יצחק עבד כאופה, אח"כ כבנאי. צפורה עבדה כתופרת. המשפחה הצעירה מקימה אוהל בתל-אביב ברחוב מונטפיורי. בשנת 1926 נולד הבן, הנקרא ע"ש מנהיג פועלי ציון שמאל – זרובבל ובקיצור בבל. שנה אח"כ נענית המשפחה לקריאת המפלגה לחבריה לעלות להתיישבות באצבע הגליל. עולים לכפר –גלעדי, יום העבודה ארוך. צפורה עובדת כמחסנאית, ככובסת ושוב כתופרת. מחלוקות פוליטיות מתסיסות את האווירה בכפר-גלעדי והמשפחה עוזבת וחוזרת לת"א. יצחק פעיל במפלגת פועלי-ציון שמאל, הוא עובד בהקמת שיכון לחברי המפלגה, אח"כ בדפוס המפלגה ובהדפסת עיתונה "נייעוולט". פרנסה גדולה אין בזה. צפורה ממשיכה להיות המפרנסת הראשית גם של אמה הזקנה המגיעה ארצה ב-1936 ומצטרפת לדירתם. וכך מתנהלים החיים: הסבתא מנהלת את משק-הבית, האב בענייני המפלגה ועובד בהדפסת עיתון  המפלגה, צפורה כדרכה תופרת. עשרות שנים עבדה בחורף בתפירת חליפות מעילים עפ"י הזמנה, ובקיץ בבית-יולדות פרטי, שם תפרה לצרכי בית החולים וכן תפרה בגדים לבני הבית. בין הזמנים הייתה עובדת כתופרת בבתים פרטיים, בעיקר בין ידידי המשפחה. בבל הקטן למד בבית-הספר, בסיום לימודיו היה הולך לאמא בעבודתה ועוזר להב תפירת הכפתורים. משעמד בל על דעתו ויצא להכשרה (בתחילה בניגוד לדעת הוריו), ואעפ"כ ליוו ההורים באהבה כל צעד מצעדיו. ההורים עקבו אחר כל התפתחות במשק הצעיר ובחברה. תוך רכינתה על מכונת התפירה בעוד ידיה עוסקות במלאכה, היה פיה מזמר. צפורה הרבתה לספר בשחי חיהל'ה כלתה הצעירה ובלידת עמירי נכדה הבכור, שהיה הבן הראשון של בארי. היא מנתה כל ילד חדש שנולד עד שזכתה בנכד נוסף – רן, ואחריו בנכדות תמר ואורנה.
דירתה של צפורה במעונות הייתה צנועה: שני חדרים, מטבח וריהוט פשוט. הדבר הבולט ביותר בדירה הייתה כוננית הספרים הגדושה. צפורה הייתה בת לדור שלא זכה ללימודים מסודרים. אך תרבות עולם הערכים הפוליטי היה יסוד מוצק לחלק התנועתי שבו.
בזקנתה נענתה להפצרותיו של בבל לבוא לבארי ואכן בשנת 1978 הגיעה אלינו. על אף שהכירה רבים מהחברים המעבר לא היה קל. היא הצטרפה לחיהל'ה בעבודתה במתפרה ולמדה לאזן את יומה בין עבודה לקריאה. בין חדרה לבין המצאות בחדרם של בבל וחיהל'ה. בכל מוצאי-שבת הייתה מוקפת בנכדיה ובניניה שידעו ללוותה בחיבה, בכבוד ובדאגה גם בימי מחלתה בהיותה נזקקת לעזרתם.
נפטרה בט"ז בתשרי, 9.10.87

 

יהי זכרה ברוך


גלריית תמונות