כהן משה 5.11.1925 - 19.10.1996  

קורות חיים:  

 
מוריס – משה כהן, בן מטילדה ודוד, נולד בטוניס בעיר ספקס ב - 5.11.1925.
משה היה בן בכור למשפחה בת 7 ילדים, ונכד ראשון למשפחה, ועל כן זכה להכיר את סבו וסבתו וליחס מיוחד.
משה גדל במשפחה כילד רגיל. בגיל שמונה, בגלל מחלה ממושכת וחוסר בתרופות אנטיביוטיות, נפגעה רגלו השמאלית, דבר שפגע בבריאותו בשנים שלאחר מכן.
משה למד בבית הספר למסחר אך נאלץ לצאת לעבודה אחרי מות אביו כדי לפרנס את המשפחה. בגלל נכותו לא שירת בצבא אבל הוא התנדב לגלות מוקשים בתקופת מלחמת העולם השניה ובכך היה יכול לעזור בפרנסת המשפחה.
כאשר אחיו ואחיותיו הפכו לעצמאים, התמחה בהנהלת חשבונות. הוא היגר לפריס עם כל משפחתו וב – 1963 עלה לארץ. לבארי הגיע כדי ללמוד עברית באולפן ולאחר מכן החליט להישאר. בהתחלה היו לו קשיי שפה.
עבד בענפים אחדים: רפת, מטע, דפוס – בעיקר בחיתוך נייר של עבודות מודפסות. גם כאשר עבד במקומות אחרים היה בא בשבת לדפוס כדי לגמור עבודות בפיגור, כדי שישלחו ללקוחות ביום א'.
תקופת מה שימש כמרכז קניות ובמרוצת הזמן גויס ליח"מ (המפעלים האזוריים) כרכז קניות בהסתמך על הניסיון שרכש בתחום זה. תקופה זו הייתה תקופה טובה עבורו, בה השקיע ימים ושעות בלי חשבון.
בסוף שנות השמונים, סיים תפקיד זה וחזר לבארי. ניסה להשתלב בדפוס אולם לאחר זמן מה חלה ירידה במצבו הבריאותי והוא נאלץ לנתק את קשריו עם הדפוס איתו היה מזוהה. משה ניסה להשתלב בענפי צריכה שונים, אך מצבו הבריאותי לא אפשר לו זאת. כחולה סוכרת סבל סבל רב – גופני ונפשי. הוא נאלץ להסתגר בדירתו ומדי פעם אושפז בבתי חולים לתקופות ממושכות. כך חל נתק בינו ובין הסובב אותו. בכל ימי סבלו קיבל סעד מלא מן הקיבוץ – מתוך רצון להקל עליו. משה ידע להעריך זאת ומדי פעם ביטא את הרגשתו זו.
בימיו האחרונים אושפז במצב קשה בבית החולים סורוקה בבאר שבע משם לא זכה לחזור הביתה.
נפטר בגיל 71, ב – ו' חשוון תשנ"ז, 19.10.1996.


יהי זכרו ברוך


גלריית תמונות