מנדוש - מנחם דוד 12/11/1921- 28/8/2005

  קורות חיים:  

 

מנדוש נולד בשנות ה-20 הראשונות של המאה ה-20 (לא השתמר תאריך הלידה המדוייק), להוריו רפאל ומזל בעיר יאנינה שביוון. משפחתו הייתה מרובת ילדים, כיום נותרו בה אחיו אליהו יבדל לחיים ארוכים ואחותו מרגלית בת הזקונים, שאיתה היה למנדוש קשר מיוחד.
לפי המסורת, המשפחה היתה מצאצאי היהודים שהוגלו מארץ ישראל על ידי הרומאים ונקראו ביאנינה היהודים הרומנטים.
בשנת 1925 עלתה רוב המשפחה הענפה, ארצה במצוותו של הסב שהיה רב הקהילה. המשפחה התיישבה בירושלים והתפרנסה מחנות בדים.

בין חבריו לשכונה היו נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון ובני משפחת בנאי. מנדוש למד בבית הספר הדתי "דורש ציון" והחל ללמוד תיכון בבית הספר "אליאנס" אך לא השלים את חוק לימודיו ויצא לעבוד במשרד עורכי דין ובמשרד המוניות אביב.
מנדוש היה חבר בתנועת הצופים בירושלים, והפך להיות ראש שבט. שם גם התוודע אל אנשי גרעין הצופים ב' שהיו צעירים ממנו ובהם אסף שלוי, זאב רפפורט, אברהם הברון וארקה.

לימים הצטרף אליהם . לזר שהיה אז מזכיר הגרעין, זוכר את הכבוד הרב שרכשו  למנדוש הבוגר עם הצטרפותו, הוא השתלב חיש מהר בחיי החבורה שכבר החלו את פרק הכשרתם בקיבוץ תל יוסף. מנדוש עבד שם בהובלת כדי החלב מהעמק לתנובה בירושלים. הדרך עברה אז בג'נין ובשכם, מנדוש נדרש לשמור על הכדים שבמשאית מפני שודדים ערבים שארבו בדרך.
במלחמת השחרור היה מגויס מנדוש לפלמ"ח. הצטרף למטה מפקדת חטיבת הנגב שישבה בניר עם. הוא היה אחראי על השלישות ואח"כ על האפסנאות. בתפקידו זה רכש לו מכרים וידידים לרוב, איתם שמר קשר לאורך שנים. ביניהם היה גם עזר ויצמן , אז טייס פייפר. מנדוש ידע לרכוש את ליבם ואמונם של המפקדים והחיילים. כבר אז היה שמור אצלו ארגז מתחת למיטתו באוהל מלא כל טוב הארץ ממתקים וסיגריות, אותם חילק לכל דיכפין. זו הייתה תקופת הזוהר של מנדוש, הכיר את כולם וכולם הכירו אותו וזיכו אותו בידידותם. מנדוש כל הארץ. רבקלה זורע זוכרת שסרגה סוודר ושלחה לו לניר עם.

לאחר המלחמה חזר לבארי והחל לעבוד עם חברו הטוב חג' בנהגות. היו עולים עם תוצרת החלב למחלבה בירושלים. את הנסיעות היה מנצל גם לביקורים בבית המשפחה וכך שמר על קשר עם הוריו ואחיו ואחיותיו.
בשנות ה-50, החלה תקופת עבודתו בקואופרטיב "הנגב", בתחילה כמוביל חלב ואח"כ  היה סדרן העבודה של הקואפרטיב בבאר שבע. מקום משרדו היה בעיר העתיקה בב"ש, מנדוש היה יוצא עם שחר לעבודתו וחוזר רק בשעות ערב מאוחרות. כל כולו שקוע במשימות שנדרש למלא והיה לשם דבר בכל מרחב הנגב. חברים שהזדמנו לבאר שבע והיו זקוקים לטרמפ לערבה, לאילת או הביתה היו מתייצבים לפניו וידעו שיש על מי לסמוך, מנדוש יסדר.  בשנות עבודתו הרבות כסדרן בקואופרטיב הכיר את כל הנהגים ומשפחותיהם, כולל הנהגים הבדווים הרבים וכן אנשי באר שבע. אחד מהם היה בונדי מנהל חברת התובלה "תעבורה".
כל אלה הפכו לידידיו הוא היה נאמן, מסור ונדיב לכולם, ושמר איתם על קשרי ידידות. מאז ומתמיד היה מנדוש איש רחב לב. היה לו מזווה מלא כל טוב, בנבונירות, בקבוקי יין ושאר מתנות שהיה מחלק לכל מכריו וידידיו. ילדי בארי לדורותיהם זוכרים את מנדוש כאיש המסטיקים. הוא התהלך בשבילים, כיסי מכנסיו תפוחים ממסטיקים עגולים וסוכריות וכל ילד שהיה פוגש בדרכו היה מתייצב מולו מקבל מסטיק וכבר שיחה קולחת ומעריץ צעיר חדש נוסף.
לאחר סיום פרק העבודה הארוך והמפואר שלו כסדרן כל יכול בקואופרטיב, נכנס מנדוש לעבוד בדפוס כמחסנאי. כאן זכור מנדוש כיוצר פנקסי הנייר וחבילות הנייר אותן חילק לכל דורש- גני הילדים, בתי ספר בתי חולים ועוד מוסדות ואנשים בכל רחבי הארץ. לא קיפח איש.
כשהוחלט בדפוס לשדרג את מחלקת איסוף פסולת הנייר ולעבור לשיטות טכנולוגיות מתקדמות יותר, מצא מנדוש מקום לעצמו בבית איריס, לשם הגיע בהתמדה יום יום כל עוד אפשרה לו זאת  בריאותו. מרים אפרת המלווה והמטפלת הנאמנה שלו במשך 10 השנים האחרונות רכשה את אמונו והערכתו, וזוכרת  את טוב ליבו יוצא הדופן את צניעותו והיותו אדם נוח ומסתפק במועט. הוא סיפר לה מזיכרונות ילדותו ובגאווה היה מדקלם בפניה בע"פ את דרשת הבר מצווה שלו. ארקה ידידו משכבר הימים, מוסיף כי מנדוש ידע  פרקי התנ"ך ותפילות רבות . מנדוש הקפיד לצום בכל יום כיפורים, והיה האדם היחיד בבארי שלא נתן תורנויות שבת מחמת היותו שומר שבת. מנדוש היה נדיב ונדבן גדול, תרם כסף רב מתקציבו לבני משפחתו, לנזקקים,  ולמוסדות רבים. אך תמיד עמד על כך ששמו לא יפורסם בפומבי.
כידוע, מנדוש היה רווק ולא הקים משפחה משלו, אך שמר על קשר הדוק עם בני משפחתו וצאצאיהם אשר פזורים בכל רחבי הארץ.
בשנים האחרונות שמחלות הזקנה תקפו אותו היה קשור ל"נאות בארי", שם למדו לאהוב ולכבד אותו על טוב ליבו , על צניעותו, ועל מזגו הנעים , בקבלות השבת היה מקשיב קשב רב לפרשת השבוע. בשבועות האחרונים התדרדר מצבו , בני משפחתו באו להיפרד ממנו. היום בשעת בוקר מוקדמת נפטר לעולמו, שבע ימים. היה זה יום של צער גדול ב"נאות בארי" ולכולנו.

 

יהי זכרו ברוך.

 

גלריית תמונות
מדיירי נאות בארי