טייבלום חיים 1927 - 3.1948  

קורות חיים:  

 

בחור עליז ופשוט היה חיים, אהב את החיים והאמין בעתיד טוב. הוא האמין בחיים אף כי במידה רבה קיפחו אותו.

בהיותו צעיר נאלץ להפסיק את לימודיו, לעזוב את ביתו ולהרוויח למחייתו על מנת לעזור לאביו הזקן בעול פרנסת המשפחה. בפשטות ובחיוך קל קיבל עליו את העול, ונדד ממקום למקום בארץ, כשהוא מגויס לחיל הנוטרים או שומר שדות בעמק יזרעאל.

הוא ידע היטב, כי החסיר הרבה בהשכלתו, ובבואו אלינו, לעיתים חש שלא בנוח בין "המשכילים", בוגרי הגמנסיות, אשר לא תמיד ידעו להשיב יפה . הוא הרבה לקרוא כדי לרכוש ידיעות וללמוד.

בתקופת שמירת השדות ובזמן עבודתו בקו המים, הכיר יפה את הסביבה ואת תושביה, מי כמוהו ידע על שביל, כל אהל בדואי. רבים מבין שכנינו הכירוהו והוא ידע כל פרט ממנהגיהם וממסורתם.

ברצון הלך למלא את תפקידו האחרון, שממנו לא שב.

בהלוויתו, אשר על פי רצון אביו התקיימה במושבת הולדתו, ראינו את האב הזקן ושמענו אותו אומר כי כמעט שלא הכיר את בנו. כבר בהיותו בן – 16 עזב את הבית.

הרגע הקשה ביותר היה בעמוד האב לפני קברה של האם, אשר נפטרה זמן לא רב לפני כן, ובספרו לה על בן זקוניה שנפל... חיים נקבר ליד אמו.

הוא נפל בהתהפך המשוריין בו נסע לאבטח את דרכי הנגב, במרץ 1948.


יהי זכרו ברוך


גלריית תמונות