בויאנג'ו חיים 8.7.1908 - 4.12.1990

קורות חיים:  

 

נולד בבואנוס-איירס שבארגנטינה, למשפחה יהודית שהיגרה מבסרביה שברומניה. שם גדל והתחנך וסיים את לימודי התיכון.

כבר מגיל צעיר אהב את הצילום, והתמסר ללימוד המקצוע, ומצא בו פרנסה לעצמו ולמשפחתו.

את מטילדה הכיר עוד בנעוריו ובשנת – 1936 נישאו ועד מהרה הקימו משפחה, נולדו להם שתי בנות: חגית ורחל.

חיים ראה במקצועו הצלחה רבה ועד מהרה התרחב העסק והוא פתח סטודיו לצילום, גדול מפואר ויוקרתי, שהועסקו בו מספר רב של עובדים, ומטילדה הייתה לעזר כנגדו בניהול העסק.

חיים ומטילדה תפסו מקום מאוד מכובד בקהילה היהודית. הם היו פעילים בה ודאגו להתרמות כספים באמצעות ארגונים יהודיים ציוניים שפעלו בקרב יהודי ארגנטינה.

בשנת – 65 החליטו לעלות לישראל, כצעד טבעי ובפרט שבתם הבכורה, חגית הקדימה ועלתה עם משפחתה. את מקום מושבם, מצאו בבאר-שבע.

אך הקליטה הייתה קשה עבורם עד מאד. ראשית בגלל הגיל ושנית בגלל השפה החדשה. בתנאים ירודים, בהרבה מאלו שהיו מורגלים אליהם ובעיקר קושי במציאת פרנסה קבועה.

הם התקיימו מעבודות צילום מזדמנות שנקרו לידיו של חיים. היה גם ניסיון השתקעות קצר בנהריה, אך הם נאלצו לחזור לבאר-שבע והוא מצא את פרנסתו כצלם במשרד הפנים.

באפריל 86 זכו להגיע לבארי, אל בתם רחל. כאן הסתיימה תקופת הייסורים ובאו אל הנחלה.

הדבר ניכר בהם. חלה התאוששות במצב הרוח והבריאות. תקופת מה עבד בדפוס בהתמדה ובשקדנות, והיה מתרעם בכל פעם שלא הייתה עבודה עבורו. אולם מצב בריאותו, וראייתו שנחלשה, מנעו ממנו להמשיך בה.

הוא נאלץ להישאר בביתו עד כי לעיתים חוסר המעש הוציא אותו משלוותו. עם חלוף הזמן, מצב בריאותו הלך והתערער. ונחמה רבה מצא, בדאגתה של רעייתו מטילדה. במשותף עברו קרוב ל-55 שנות נישואים, ותמונה נפוצה הייתה לראותם צועדים זה בצד זה, במסלול קבוע: חדר האכילה, מרכולית, כלבו, או בנסיעות לטיפול רפואי בב"ש שהלכו ותכפו בזמן האחרון, כולל אשפוזים בביה"ח סורוקה.

בפעם האחרונה הוזעק לביה"ח רק לפני יומיים ומי שפקד את מיטתו לא יכול היה להאמין לפי מראהו שמצבו כה אנוש.

עם שחר נתקף באירועים שכל חכמת הרפואה כבר לא יכלה בהם.

הוא נפטר לעת ערב. ב - 4 לדצמבר 1990 י"ז כסלו תשנ"א.

 

יהי זכרו ברוך


גלריית תמונות