שומרוני גדעון 15.3.1935 - 6.8.1973  

קורות חיים:  

 

גדעון נולד ב-15 במרץ בקיבוץ רמת-דוד.
בהיותו תינוק נפטרה אמו כתוצאה מתאונה. משפחתו- אביו יעקב שנשא את גילה, וילדיהם עזבו את המשק בהיות גדעון בן עשר, גדעון נשאר ברמת-דוד עד שנת 1949 ואז הצטרף למשפחה בחולון.
גדעון למד שלוש שנים בבית-הספר המקצועי "מכס פיין" והצטרף להכשרת "במעלה" לקראת התגייסותם לנח"ל. מאז קשר את גורלו עם "במעלה" ועם קיבוץ בארי.
גדעון שלנו---ארבעה חודשים וחצי אמורים היינו לאמור עליך את כל מה שיש לנו לומר. קיווינו ורצינו בכל מאודנו שתבריא ונוכל להגיד בפניך הכל....
גדעון... מה היית לנו, לבארי, למשק, לחברים, לנוער, לילדים מגדול ועד קטון.
אהבנוך גדעון, את פשטותך, את כישרונותיך, את הצחק על השפתיים, את ההליכה הבטלנית עם הידיים בכיסים.
גדעון בעל ידי הזהב והראש הפתוח, החש לעזרה בכל עת שנקרא – בשדה, במוסך, בדפוס, בכל מקום שם יש איזה שהוא כלי מכני.
מי אינו זוכר את תקופת הגנרטורים, בעיות החשמל, איך נרתמו המכונאים דאז, וגדעון בראשם, לעבודה רצופה במשך יממות, את רוח הצוות המלווה בחיוכו ובסבלנותו הבלתי רגילה של גדעון, או אז נפתרו הבעיות , האור והכוח חזרו אלינו.
את גדעון על הקומביין, את גדעון על קטפת הכותנה ואת גדעון על ה"מרצדס", המוביל רבים רבים מכל שכבות העם ברחבי סיני.. גדעון, שהיה רק הנהג, הפך להיות עבור המטיילים חבר, יועץ וידען. עד כמה אהבוהו המטיילים, יעידו מכתבי ההערכה הרבים שהגיעונו. איך העריצוהו הבדווים של הנגב וסיני, שלא ידעו להביע רגשותיהם בכתב, אך הביעום בכל פגישה אתו.
כל אלה... וכולנו המומים בהיוודע האסון, כאשר ידענו שעתליה ודן אינם, דינה ושמוליק וצפרירה, צפרירה שלך... חשבנו שלא נוכל לשאת את כובד האסון. ניסינו להתגבר כשפנינו נשואות לשלומך, לבריאותך – אך לא כך רצה הגורל, גם אתה, גדעון, אינך...
גדעון נפטר סמוך לחצות הליל בבית-החולים ע"ש הרצפלד בגדרה ב-6.8.1973
בשעות הבוקר עלה חומו, אובחנה דלקת ריאות קשה, מצבו הורע. קיווינו שגם הפעם יתגבר על ההתקפה אך כוחותיו לא עמדו לו הפעם...

יהי זכרו ברוך


גלריית תמונות