בר-סיני גרשון 8.7.1897 - 28.10.1985  

קורות חיים:  

 

גרשון בר- בוריסוניק נולד במושבה קטנה ושמה יעזור. הייתה זו אחת המושבות החקלאיות היהודיות שהוקמו בשלהי המאה ה-18 בפלך חרסון שבאוקראינה.

גרשון היה בן למשפחת חקלאים ענפה ומשחר ילדותו ידע עבודה חקלאית מהי, ואהב את עבודת האדמה. גם בימיו האחרונים היה מעלה זיכרונות עם הרבה געגועים וגאווה על הצלחותיו בגידולי השדה, גן הירק והמטע שבאותה מושבה.

את חינוכו ואת השכלתו קיבל בבית ספר חופשי וספג לא מעט מרוח ערב המהפכה ברוסיה.

בעת מלה"ע הראשונה, גויס כמו רבים אחרים, ולאחר מהפכת אוקטובר ניסה להשתלב בפעילות ציבורית באזור מגוריו; אך לאחר זמן קצר, נתפס לרעיון הציוני ובשנת 1922 יצא למסע של הברחת גבולות וטלטולי דרך, שנמשכו כשנה, עד הגיעו כחלוץ לחופי ארץ ישראל.

בארץ בתקופת משבר וחוסר עבודה, נאלץ גרשון לזנוח את החקלאות וללמוד את מלאכת הבניין. באותה עת נשא את שושנה לאישה והקים בית ארעי בנוה-שאנן שעל הכרמל. לאחר שלוש שנים של ארעיות נתקבל כפועל קבוע בבית החרושת למלט ב"נשר" ובתקופה זו גם נולדו בניהם: אברהם (בוריס) ודוד.

גרשון עבד בעבודות בית מפרכות והתמחה, בעיקר, בבניית תנורי הכבשנים למלט. בעבודתו זו המשיך לעסוק עד שהפך לפנסיונר.

ב"נשר" העריכו אותו כאדם ישר, נבון, בעל חוש ביקורת ורגישות לצדק. משום כך הרבה לעסוק בפעילותו הציבורית בועדות ביקורת ובטיחות. כל תפקיד אשר קיבל על עצמו – ביצע בקפדנות ובמסירות והיה פעיל גם בתחום ההגנה.

עם צאתו לפנסיה, היה בין מייסדי ארגון הפנסיונרים של "נשר" וחבר ועד הפנסיונרים. כל חייו חתר גרשון להיות עצמאי ובלתי תלוי באחרים. כפנסיונר חזר לאהבת נעוריו – גידול עצי פרי וגן ליד ביתו. אך בערוב ימיו לא עמד בו הכוח לשאת בעומס החיים, ועם פרוץ מלחמת יום הכיפורים העתיק את מקום מגוריו ועבר עם אישתו לקיבוץ בארי.

פה, בבארי מצא מעט מנוחה בקרב בני משפחתו וכאן גם הגיע למנוחת עולמים.

 

יהי זכרו ברוך


גלריית תמונות