אבנד עתליה 15.8.35 - 25.3.73

קורות חיים:  

 

עתליה נולדה  להוריה אסתר וראובן סלמנוביץ בבי"ח "הדסה" בתל-אביב. בהיותה פעוטה חייב מצב בריאותה של האם להחזיקה תקופה ממושכת במעון לילה. ההורים בדאגתם לבתם היחידה, אשר נולדה לאחר תשע שנות נישואים, לא חסכו בהוצאות והקדישו את כל משכורתם להחזקת הילדה בטוב שבמעונות. כאשר סיימה עתליה את שהותה בגן הילדים החלה, בגיל שש, ללמוד בבית-חינוך לילדי עובדים שברח' טשרניחובסקי. כאן, הייתה אהובה על כל צוות המחנכים ושנים רבות לאחר מכן הרבתה עתליה לספר על קשריה המיוחדים עם עובדי בית-הספר ומה גדולה הייתה הערכתה אותם. מגיל צעיר בלטה עתליה כילדה עצמאית. וכאשר מגיל שתיים-עשרה העניקו לה הוריה "כסף כיס" חודשי להוצאותיה, ידעה לחלקו בתבונה רבה לצרכיה השונים: לבילוי, לקניות שונות וכן למיסים לתנועה, עם הצטרפותה ל"נוער העובד". כאשר הביעה עתליה את רצונה בגיל שמונה לעסוק בנגינה, קנו לה ההורים כינור ורשמו אותה לקונסרבטוריון "שולמית" אשר נוהל אז על-ידי מר הופנקו. בלימודיה המוסיקליים המשיכה עתליה כשמונה שנים עד צאתה להכשרה. את לימודיה התיכוניים לא סיימה עתליה וכבר בכיתה ט', כאשר למדה ב"תיכון חדש", החל המאבק בבית על היציאה להכשרה. בסוף השנה היא עוזבת את ביתה בתל-אביב ומצטרפת לחבריה. בבארי – רק אחרי הפצרות חוזרות ונשנות מצד ההורים והשתתפותה של האם באסיפת ההכשרה הסכימה עתליה לחזור ללימודים וגם זאת רק לאחר שהובטח לה שאחרי סיימה את כיתה י' לא יתנגדו ההורים להליכתה לקיבוץ. ואמנם בתום אותה שנה באה עתליה סופית לבארי כחברת קבוצת "במעלה". עם "במעלה" עוברת עתליה את תקופת הצבא ונשלחת כמדריכה לתנועה בסניף יפו. היא חוזרת הביתה ונרתמת לענף הנוי. כשיש צורך במטפלת לקב' "דרור" מלווה אותה עתליה מכיתה ג' ועד גיל הנעורים, ועם קושי הפרידה מקב' זו היא מקבלת את מרות ועדת עבודה ומצטרפת לצוות המטפלות בגן כלנית. ב- 12.2.55 מקימים עתליה ודן את ביתם ונולדים דפנה, כרמל, גולן וענבר. בשנים האחרונות שילבה עתליה את הלימודים בעבודה והכינה עצמה לקראת הכניסה לאוניברסיטה. כשנה לאחר שהתקבלה לאוניברסיטה בבאר-שבע ועברה בהתלהבות שלב שלב את כל המבחנים המוקדמים וביום בו עברה עוד בחינה – באה התאונה וגדעה את אילן חייה. נספתה באסון התאונה ב – 25.3.73

 

יהיה זכרה ברוך


גלריית תמונות