בודנקין (דגן) אשרי -6.6.1948 - 26.5.1959   

קורות חיים:  

 

נולד במחנה בגדרה בנם של גנוסיה ובודא.

נפגשתי עם אשרי לראשונה כשהיה בכיתה ג', בבית הישן. הילדים היו מסתובבים הרבה ליד המדגרה ומגלים התעניינות רבה. אשר היה מבריק תמיד בשאלותיו הבוגרות ובתשובותיו השנונות. ברגעים היה מחשב את חשבון הביצים והבקיעות ועורך תכניות עבודה של חודש שלם. והוא בכיתה ג'.

ילד סגור היה אשר ולביטויו דרכים שונות. לא הכרתי את כתיבתו, הכרתי את עבודות ידיו, נגינתו, ויצירותיו, בהן היה בא לידי ביטוי, מיד ראית כי יוצר לפניך. סגנון מיוחד היה ביצירותיו: הרגשת את התנועה והפעולה שעות על שעות היה יושב מזמזם, שר ויוצר. במיוחד אהב לנסר ולצייר. הוא לא אהב שיגידו לו מה לעשות איך ומתי, אהב את דרכו העצמית החופשית...

היה לו כוח רצון חזק ובלתי רגיל. הוא התאמץ לחשל את עצמו, הלך יחף בין קוצים כדי שכפות רגליו תהיינה קשות "כמו לבדואים". ילד שובב היה ואוהב דעת, צמא לגילויים ולחידושים, וגם עושה תעלולים ועם זאת בעל נפש רגישה.

ילד סגור היה אשר, ביטא מעט במילים, אך יצירותיו רב גוניות היו. "אינדיבידואליסטן" – קראנו לו. אהב לעשות כל שעשה, על פי דרכו שלו ורעיונותיו שלו. אך באותה מידה ידע להיות חברותי. גילויים של רוחב לב ועזרה בשעת הצורך, בעיקר בטיולי הכיתה, היו דברים אשר הילדים ידעו להוקיר.

אוהב דעת היה אשר. כל חומר לימודי שעבר תחת ידו פעם אחת, יכול היית להיות בטוח שלא יישכח ממנו. אם זה נושא לימודי, ידיעות כלליות או כל דבר אחר. ילד יפה תואר היה אשר ואוהב חיים – סמל החיים. והנה נגדע.

נפטר בחוליו ב- 26.5.1959

 

יהיה זכרו ברוך


גלריית תמונות