חברים נופלים הורים בנים/ילדים יצירת קשר חיפוש אתר בארי
לזכרם - אתר הנצחה של קיבוץ בארי
ציבן רחל
ציבן רחל
לידה  1911
פולין
 
פטירה   27/2/2002

קורות חיים:  

 

רחל נולדה בפולין, בעיירה אוסטרלינקה, בשנת 1911.
כבר בילדותה התייתמה מאמא ואומצה על ידי דודיה. מגיל מאוד צעיר עבדה וסייעה למשפחה ככל שיכלה.
סבתה נהגה לספר כיצד החביאה מתחת לחולצתה סיגריות, אותן מכרה אח"כ ליד הנהר של העיירה.
בשנת 1934 עלתה ארצה באופן בלתי חוקי, באוניה, ושהתה במשך כשנה אצל אחותה במגדיאל.
במגדיאל עבדה רחל קשה מאוד, בקטיף אשכוליות, והייתה שבה בסוף היום לבית אחותה, כשהיא שרוטה וזבת- דם מקוצי האשכוליות. בתור ללשכת העבודה במגדיאל, הכירה רחל את בעלה אברהם ז"ל (אביו של אבינועם). הם נישאו והחליטו לעבור לתל-אביב. כעבור שנה נולד אבינועם ואח"כ אחותו יפה ז"ל.
באותה התקופה נהגה רחל ללכת לחוגים של ארגון אמהות עובדות. שם למדה שירים משירי ארץ אהבתי. בביתה לימדה לילדיה את השירים, שאותם שמעתם לא פעם, כמו "כחול ים המים".
רחל עבדה כעקרת בית, ובישוליה הנהדרים הלכו לפניה: קרעפלאך, קנעידאלאך, צ'ולנט, קציצות, כבד עוף ועוד. במהלך השנים התחתנו ילדיה, ונולדו לה ארבעה נכדים: שירי, אוהד, רינת וכפיר.
בשנת 1988 הגיעה לקיבוץ בארי, לאחר שנפלה ושברה את האגן. כל יום עבדה במועדון הקשישים (כיום "בית-איריס") ומאד שמחה ללכת לשם. בכל אותה עת הייתה עצמאית לחלוטין: בישלה, הלכה לחדר-האוכל, ביקרה את נכדיה והייתה תמיד בעניינים. תמיד אמרה "אם אין אני לי מי לי", ו"צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה".
לפני כשלוש שנים עברה רחל ל"נאות-בארי". לאחר תקופת התאקלמות קראה למקום – "הבית שלי". אהבה את הצוות, ובין המשפחה והצוות נוצרו קשרים חמים. ב"נאות-בארי" אהבה לעסוק בעבודות יד (כמו תפירה), ושמחה כשהייתה לה תעסוקה. תמיד אפשר היה למצוא אותה עם עיתון ביד. כך יכלה להישאר בעניינים ו"לראות מה מודרני".
רחל אהבה מאוד שפות, והבינה גרמנית, פולנית, אידיש ועברית. אהבה לשאול על מילים שלא הכירה, ומייד תרגמה אותן ליידיש או פולנית. אהבה לצטט פתגמים ביידיש (ונהגה לומר: "ביידיש זה נשמע יותר טוב").
רחל הייתה אישה צנועה, ישרה, השתדלה תמיד להביא תועלת ולהיות מוקפת חברה. היא אהבה ללמוד והייתה מאוד סקרנית לגבי דברים חדשים. אהבה להיות עצמאית.

 

יהי זכרה ברוך


 

תצוגת כפתורים  תמונות
מזהה  rachel_zi
העתקת קישור